אדם פישר: "הממשלה לא מבינה כמה ההייטק קריטי"

אדם פישר, מהמשקיעים המוערכים והמנוסים בהייטק הישראלי, לא נוהג לפזר הבטחות חסרות כיסוי. מי שליווה את תעשיית ההון-סיכון המקומית מאז סוף שנות ה-90 והיה המשקיע הראשון בענקיות כמו וויקס (Wix), הגיע לראיון עם עידן טנדלר בפודקאסט "בשביל ישראל" כדי לספק "ריאליטי צ'ק" למצב התעשייה.

התחזית שלו מורכבת: גל פיטורים בלתי נמנע בטווח הקצר, מהפכה בזהות העובדים בטווח הארוך, וביקורת חריפה על הניתוק של ממשלת ישראל מהקטר הכלכלי של המשק.

פישר מתריע כי למרות החוסן של התעשייה, חברות רבות – ודווקא הגדולות שבהן – ייאלצו לבצע צמצומים בקרוב. הסיבה המרכזית, לדבריו, אינה רק המצב הביטחוני אלא שילוב בין התייעלות טכנולוגית לשער השקל החזק.

"הולך להיות באמת הרבה מאוד פיטורים", הוא מבהיר. "זה לא אומר שאותם אנשים לא ימצאו עבודה, אבל חברות יהיו חייבות להיות יותר יעילות. זה יוצר מצב שדווקא החברות היותר גדולות צריכות לפטר רק כדי לעמוד בתחזית. למשקיעים זרים אין סבלנות; הם לא מבינים את המשמעות של השקל החזק. מבחינתם, אם טעית בתחזית בגלל הוצאות שקליות – טעית, ועלייך לטפל בזה. זה גל שיבוא גם כתוצאה מאימוץ AI וגם בגלל מטבע חזק מדי".

ממתכנתים ל"בונים"

פישר מזהה שינוי מהותי בדרישות מהעובד הישראלי. לדבריו, המודל הישן של "מתכנת-על" שמתמקד רק בקוד הולך ונעלם מהעולם לטובת דמויות רב-תחומיות יותר.

"אני חושב שאנחנו לקראת סוף עידן של מתכנתים, ויותר לקראת מה שנקרא 'בילדרס' (בונים)", אומר פישר. "לבונה יש פרספקטיבה רחבה: הוא מבין מספיק בתכנות או ב-AI, אבל הוא מבין גם מעבר – מהו המוצר, מי הלקוח ומה המטרה העסקית. ה-AI מאפשר היום לאנשים שהם 'חלשים' בתכנות להיכנס להייטק ולתת פייט למתכנתי-על. חסם הכניסה הולך ויורד, וזה מאפשר יותר מוביליות חברתית בתוך ישראל".

למרות האופטימיות לגבי שילוב הבינה המלאכותית במוצרים ישראליים, פישר מבקש להנמיך ציפיות לגבי הובלה עולמית בתחום התשתיות.

"מספר אחת ב-AI אנחנו לא נהיה. לעולם לא", הוא קובע נחרצות. "התחום הזה שייך רק לשתי מדינות (ארה"ב וסין) שיש להן את המשאבים להשקיע ב-'Foundation Models'. לא יכולנו לעולם לגייס סכומים של מיליארדים לפני שיש מוצר, ואין מסה קריטית של טאלנט כזה בארץ. ישראל היא המקום שבו מהנדסים נולדים, אבל סיליקון ואלי זה המקום שאליו כולם נוסעים כדי לגור בו. אנחנו ננצח ביישומים ספציפיים, בצ'יפים ובתקשורת תומכת AI – אבל לא במודלים הבסיסיים".

"הממשלה לא רוצה ללמוד"

אחד החלקים הטעונים בראיון נוגע ליחסי הגומלין בין תעשיית הטכנולוגיה לממשלת ישראל. פישר, שהיה קול בולט במחאת ההייטקיסטים, טוען כי הבעיה עמוקה יותר מחוסר הבנה טכני.

"אני די בטוח שהממשלה לא החליטה שההייטק חשוב לה. אין להם הבנה כמה הוא קריטי לכלכלה", הוא טוען. "הם לא מבינים או לא רוצים להבין? במדינה כמו שלנו, חוסר הבנה משמעו שאתה לא רוצה ללמוד את הנושא. מבחינתם יש דברים הרבה יותר חשובים כרגע מהקטר הכלכלי שמחזיק את המשק".

למרות הביקורת, פישר – שעלה לישראל ב-1998 – מסיים בטון אופטימי ומפתיע: "בניגוד לארה"ב או צרפת, יש הסכמה די רחבה על מי האויב שלנו ועל התפקיד של המדינה בחיים שלנו. בארה"ב אין הסכמה אפילו בין הפוליטיקאים – האם האויב הוא רוסיה? סין? איראן? חוסר ההסכמה הזה גורם להם לחפש את האויב בפנים, ולכן הקיטוב שם הרבה יותר מטריד. הבעיות של ישראל נראות לנו נורא, אבל אני מבטיח לכם – אם תקראו במשך חודש רק את החדשות בצרפת, באנגליה או בקליפורניה, תתחילו להרגיש הרבה יותר טוב לגבי ישראל".