פרדוקס ההייטק הישראלי: יותר כסף זורם לשוק - אבל לפחות חברות

דוח חדש של פועלים טק וחברת המחקר Dealigence מציג תמונת מצב מורכבת למחצית הראשונה של 2026 • בעוד היקף גיוסי ההון זינק ב-45% והסתכם ב-8.6 מיליארד דולר, כמות הסבבים צנחה בשליש והותירה יזמים צעירים רבים מחוץ למעגל ההשקעות • ענף הסייבר ומגזר הבינה המלאכותית ממשיכים להוביל את התעשייה ומרכזים את חלק הארי של העסקאות בשוק

יותר כסף, לפחות חברות. תעשיית הסטארטאפים הישראלית. צילום: Gemini

מגזר ההייטק הישראלי מפגין חוסן מרשים מול המציאות הביטחונית המורכבת, אך הנתונים החדשים חושפים כי עיקר הכסף הגדול זורם לפחות חברות. על פי דוח חדש של "פועלים טק", זרוע השקעות ההייטק של בנק הפועלים, וחברת המחקר Dealigence, חברות סטארטאפ ישראליות גייסו במחצית הראשונה של שנת 2026 סכום כולל של כ-8.6 מיליארד דולר. נתון זה משקף זינוק חד של כ-45% בהיקף ההון שזרם לתעשייה, לעומת כ-6 מיליארד דולר שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד.

ספקיות התקשורת יחויבו לחזק את רמות ההגנה שלהן (ארכיון) // משה בן שמחון

מדובר בנתון מעודד, אך בחינת עומק של הממצאים חושפת כי מספר סבבי הגיוס הכולל דווקא צנח בכ-35%. מגמה זו מעידה כי השוק הפך לקפדני בהרבה: פחות חברות זוכות לקבל מימון, בעוד שהמשקיעים מתרכזים בחברות הבשלות והחזקות ביותר. ענף הסייבר מוביל את המגמה הזו, כאשר על רקע הלחימה הנמשכת כבר כמעט שלוש שנים, ההון שהושקע בו זינק ביותר מפי שניים לעומת אשתקד והדגיש את מעמדה של ישראל כמעצמה עולמית בתחום.

עדות בולטת ליציבות הענף נרשמה בחודש מרץ האחרון. למרות אי-הוודאות המשקית שליוותה את מבצע "שאגת הארי" והלחימה העצימה מול איראן, גייסו חברות הסייבר המקומיות כ-580 מיליון דולר - היקף דומה לחודש מרץ אשתקד. לצד הסייבר, גם מגזר הבינה המלאכותית (AI) המשיך למשוך רמות גיוס גבוהות, ומשני תחומים אלו מורכב חלק הארי של הגידול בהשקעות, בשעה שחברות מתחומים אחרים חוות קושי גובר בגיוס הון.

יזמים סדרתיים ועלייה בשווי המיזוגים

מלבד הבחירה בסקטורים ספציפיים, המשקיעים מעניקים עדיפות ברורה לניסיון מוכח. הדוח מצביע על עלייה ניכרת בשיעור סבבי הגיוס המובלים על ידי יזמים סדרתיים, שטיפס מכ-34% מסך הסבבים בשנת 2025 לכ-39% במחצית הראשונה של 2026. בשוק המבקש ערבויות וביטחון ונוטה פחות להימורים, הניסיון היזמי הפך לאחד הפרמטרים המרכזיים להבטחת השקעות.

מעצמה עולמית בתחום הסייבר. הייטק ישראלי (אילוסטרציה), צילום: ChatGPT

המגמה הזו משתקפת היטב גם בנתוני המיזוגים והרכישות (M&A). מספר העסקאות בתחום ירד בכ-16% בהשוואה למחצית הראשונה של השנה שעברה, אך השווי הממוצע לעסקה בודדת רשם עלייה של כ-10% (בניכוי עסקאות הענק של וויז וסייברארק). בסך הכל, היקף עסקאות המיזוגים והרכישות במחצית הראשונה של השנה עמד על כ-10.7 מיליארד דולר, נתון המצביע על עסקאות גדולות ובשלות יותר המתרכזות בחברות בעלות פרופיל עסקי מוכח.

בגזרת התעסוקה ניכר פער מובהק בין החברות השונות: בעוד שחברות טכנולוגיה בינלאומיות גדולות ממשיכות בקיצוצי כוח אדם בעקבות אי-הוודאות, התחזקות השקל ושילוב כלי בינה מלאכותית, חברות הסטארטאפ הישראליות הנמצאות בשלבי צמיחה מוקדמים ובינוניים מציגות מגמה הפוכה. בחציון הראשון של 2026 נרשמה עלייה צנועה אך משמעותית של כ-2% במספר המועסקים באותן חברות, שלפי פועלים טק פועלות מראש במבנה ארגוני רזה ויעיל, ולכן ממשיכות לגדול.

אתגר המזומנים ומודל היזמות החדש

לצד הנתונים החיוביים, הדוח מציג אזהרה מפורשת לחברות הצעירות. עליית עלויות התפעול, התחרות הגוברת על ההון הקיים ותנודות בשערי החליפין עלולות לקצר את ה"רנוויי" (Runway) - מספר החודשים שבהם מסוגלת החברה לפעול ללא גיוס הון נוסף. כתוצאה מכך, חברות צעירות עשויות להידרש לגיוסי הון מוקדם מהצפוי, להגדלת כריות המזומנים שלהן ולניהול הדוק וקפדני יותר של תקציב ההוצאות.

התחזקות השקל גוררת לא מעט בעיות, צילום: GETTY IMAGES

במקביל לאתגר זה, הדוח מזהה מגמה חדשה של צמיחת חברות "AI Native" הפועלות במודל רזה במיוחד, לעיתים בהובלת יזם יחיד או צוות מצומצם. חברות אלו מצליחות להגיע לאבני דרך משמעותיות מבלי להזדקק לגיוסי הון גדולים בשלביהן הראשונים, כיוון שמסמן שינוי בדפוסי היזמות ועשוי להוות מנוע צמיחה עתידי עבור האקוסיסטם הישראלי.

אדם לזובסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת המחקר Dealigence, סיכם את הממצאים ואמר: "בזמן שחלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות עסוקות בהתייעלות ובקיצוצים, הסטארטאפים הישראליים ממשיכים לגייס. זה לא מפתיע, שכן רובם פועלים כבר מהיום הראשון עם צוותים קטנים וממוקדים. הניסיון מלמד שדווקא בתקופות כאלה נולדות החברות המוצלחות ביותר - חברות שיודעות לעשות יותר עם פחות, לבנות מוצר איכותי ולגבש מודל עסקי כבר מהשלבים הראשונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר