"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיר באוצר מזהיר: "לגל הפיטורים בהייטק תהיה השפעה קשה"

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים באוצר, מזהיר כי הפיטורים בתעשיית ההייטק עלולים להתרחב גם למקומות נוספים • "אם לא נטפל בזה כמו שצריך" אמר, "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו באבטלה וההשפעה של זה על הצמיחה תהיה קשה"

,עודכן
0השמעה
חברת הייטק (אילוסטרציה). צילום: נוצר על ידי בינה מלאכותית - גוגל AI סטודיו

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים באוצר, הזהיר היום (שלישי) בכנס אלי הורביץ, כיגל הפיטורים בהייטקעלול להתפשט גם לענפים נוספים, ואם נושא המעבר לעולמות הבינה מלאכותית לא יטופל כמו שצריך: "נמצא עצמנו באבטלה במשק, וההשפעה של זה על התוצר תהיה קשה".

הרפורמה בהייטק: סמוטריץ' מצהיר – "ישראלים שיחזרו יקבלו הטבות גדולות יותר מכל המשקיעים." //יוני ריקנר (ארכיון)

על תקציב הביטחון והבקשה להגדלה נוספת שלו, אמר פרוזנפר כי "אם נראה את המספרים האמיתיים אנחנו נהיה ביחס חוב תוצר עולה, וזה יהיה רע מאוד למשק הישראלי. לזמן אנשים למאות ימים בשנה זה דבר שלא יכול להחזיק לאורך זמן, אין בקרה, עלויות עצומות, חוסר שליטה מוחלט וחייבים לטפל בזה. זו לבנה מרכזית בהוצאה. ההשלכות שלה עם המשק קשות".

בשבועות האחרוניםהעבירה מערכת הביטחון למשרד האוצר בקשה להגדלה(נוספת) של תקציב הביטחון ב-40 מיליארד שקלים נוספים, כך שלמעשה תקציב הביטחון יזנק לרמות מבהילות של יותר מ-180 מיליארד שקלים. באוצר, כמובן, סירבו לבקשה וביקשו מהצבא למצוא את הכסף הדרוש בתוך התקציב שלו שהולך ועולה כבר שלוש שנים ברציפות, אמנם מסיבות אובייקטיביות, אבל הרמות האלה מתחילות להכביד על הפעילות הכלכלית בישראל.

מהרן פרוזנפר,צילום: ללא קרדיט

המחלוקת על תוספת התקציב למערכת הביטחון עברה להכרעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולם האחרון אינו מקיים דיון על הנושא ואינו מכריע בנושא מה שמותיר הן את הצבא והן את משרד האוצר מול שוקת שבורה.מחד, הצבא טוען שהוא זקוק לכסף והדרג המדיני מטיל עליו חדשות לבקרים משימות נוספות ומאידך, צריך לזכור שהכלכלה הישראלית לא יכולה להכיל מצב של צ'ק פתוח לצבא ולכן יש לשקלל את הצרכים, מול המשימות ולתקצב אותן בהתאם אך לא באופן בלתי מבוקר, כך לטענת גורמים באוצר.

פרוזנפר, שהיה בעברו היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, אמור להיות הגורם שמגשר בין מערכת הביטחון והצרכים שלה למשרד האוצר ואגף התקציבים ולכן לאמירה שלו על תקציב הביטחון יש משמעות רבה על ההתפתחות הכלכלית של ישראל בימים של מלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר