מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים באוצר, הזהיר היום (שלישי) בכנס אלי הורביץ, כי גל הפיטורים בהייטק עלול להתפשט גם לענפים נוספים, ואם נושא המעבר לעולמות הבינה מלאכותית לא יטופל כמו שצריך: "נמצא עצמנו באבטלה במשק, וההשפעה של זה על התוצר תהיה קשה".
הרפורמה בהייטק: סמוטריץ' מצהיר – "ישראלים שיחזרו יקבלו הטבות גדולות יותר מכל המשקיעים." //יוני ריקנר (ארכיון)
על תקציב הביטחון והבקשה להגדלה נוספת שלו, אמר פרוזנפר כי "אם נראה את המספרים האמיתיים אנחנו נהיה ביחס חוב תוצר עולה, וזה יהיה רע מאוד למשק הישראלי. לזמן אנשים למאות ימים בשנה זה דבר שלא יכול להחזיק לאורך זמן, אין בקרה, עלויות עצומות, חוסר שליטה מוחלט וחייבים לטפל בזה. זו לבנה מרכזית בהוצאה. ההשלכות שלה עם המשק קשות".
בשבועות האחרונים העבירה מערכת הביטחון למשרד האוצר בקשה להגדלה (נוספת) של תקציב הביטחון ב-40 מיליארד שקלים נוספים, כך שלמעשה תקציב הביטחון יזנק לרמות מבהילות של יותר מ-180 מיליארד שקלים. באוצר, כמובן, סירבו לבקשה וביקשו מהצבא למצוא את הכסף הדרוש בתוך התקציב שלו שהולך ועולה כבר שלוש שנים ברציפות, אמנם מסיבות אובייקטיביות, אבל הרמות האלה מתחילות להכביד על הפעילות הכלכלית בישראל.
המחלוקת על תוספת התקציב למערכת הביטחון עברה להכרעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולם האחרון אינו מקיים דיון על הנושא ואינו מכריע בנושא מה שמותיר הן את הצבא והן את משרד האוצר מול שוקת שבורה. מחד, הצבא טוען שהוא זקוק לכסף והדרג המדיני מטיל עליו חדשות לבקרים משימות נוספות ומאידך, צריך לזכור שהכלכלה הישראלית לא יכולה להכיל מצב של צ'ק פתוח לצבא ולכן יש לשקלל את הצרכים, מול המשימות ולתקצב אותן בהתאם אך לא באופן בלתי מבוקר, כך לטענת גורמים באוצר.
פרוזנפר, שהיה בעברו היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, אמור להיות הגורם שמגשר בין מערכת הביטחון והצרכים שלה למשרד האוצר ואגף התקציבים ולכן לאמירה שלו על תקציב הביטחון יש משמעות רבה על ההתפתחות הכלכלית של ישראל בימים של מלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו