הוא מכיר את המערכת הזו מבפנים – את הלחצים של המשקיעים, את שיקולי הנדל"ן והשכר ואת התחרות האכזרית על האיכות. כעת, כשהוא מתבונן בשילוב שבין שער חליפין חונק לטלטלות גיאופוליטיות, פרלמוטר מזהיר שהיתרון המפורסם של "אומת הסטארט-אפ" כבר לא חסין בפני הכללים הקרים של השוק הגלובלי. בראיון מיוחד ל"היום", הוא מנתח את "הסופה המושלמת" שבתוכה נמצא הענף, מסביר למה המשרות שעוברות להודו לא יחזרו כל כך מהר, ושומר על אופטימיות זהירה לגבי הבית השני שלו – אינטל.
לרמה של 2.9 שקלים
"עכשיו, אם זה תהליך של רילוקיישן, אני לא מתרגש ואני חושב שזה אפילו תהליך בריא – משהו כמו שנת שבתון באקדמיה, שאתה טס לחו"ל, נפגש עם אנשים מתחומי מחקר דומים לשלך, משביח את עצמך וחוזר לישראל. כאן התהליך הוא מאוד מסוכן, כי כשאתה מוציא את המשפחה כולה מישראל ולא לרילוקיישן אלא לפרק זמן לא מוגדר, לאנשים כבר יהיה קשה מאוד לחזור לישראל וחלקם גם לא יחזרו. זו עלולה להיות מכה לא פשוטה לתעשייה הישראלית.
"אני רוצה שתבין, דולר נמוך אמנם נותן פירות כשאתה מזמין חבילה מאמזון ומשלם כמה שקלים פחות, אבל כשאתה צריך לתכנן איפה למקם את מרכז הפיתוח שלך – כשהלחץ של כולם הוא לייצר יותר, באיכות גבוהה יותר ובהכי זול שאפשר כדי למקסם תשואות למשקיעים – אתה רואה שישראל אמנם מתמודדת על נושא האיכות, אבל נושא המחיר, כשהוא עולה ב-30% בפרק זמן כל כך קצר, הופך להיות משמעותי".
"שמח שאינטל חוזרת לעצמה"
בוא נהיה ריאליים. כרגע לא רואים מצב שהדולר חוזר ל-3.7 שקלים. אז מה, תעשיית ההייטק תחוסל כאן? נניח שהדולר יתייצב על 3 שקלים."כשמשקיע מגלה שהחברה שלו מוציאה תוך כמה חודשים 30% יותר ממה שהיא הייתה אמורה להוציא, מה אתה חושב שיקרה? גם אם הוא הציוני הכי גדול, המדינה חייבת למצוא פתרון ומהר. אני זוכר שכשאני הייתי באינטל והייתה בעיה של שער הדולר מול השקל, פתאום גיליתי שמצמצמים לי את היכולת לגייס עובדים בישראל ובמקום זה מגייסים במקומות אחרים.
"פעלתי אז דרך עולם האיכות, דאגתי שכל מה שמייצרים בישראל יהיה הכי טוב שיש, אבל בסוף קשה להדוף את מסכת הלחצים שעובר מנהל בחברה רב-לאומית כשהעלויות מזנקות כך. עכשיו תחשוב על סטארטאפ: נניח שיש לך מוצר שמעניין חברה רב-לאומית – מהר מאוד הם יוציאו את הפעילות הזו מישראל ויפתחו אותה במקום אחר".
"היום אינטל עברה מהפך. כעולם ה-AI עבר ממצב של למידה למצב של הסקת מסקנות (Inference) – כלומר נושא אימון המודלים נמשך, אבל עכשיו נכנסים גם לעולמות היישום – כאן אינטל נכנסה לתמונה עם מעבדים שיודעים לעשות טוב מאוד את העבודה הזו. זה נכון גם למעבדים של AMD שעושים עבודה מצוינת.
"אינטל הצליחה גם לשדרג את יכולת הייצור שלה ועברה למודל שמאפשר לה לייצר עבור אחרים. פתאום רואים את אפל חוזרת לעבוד עם אינטל; היא לא הייתה עושה את זה אם אינטל לא הייתה יכולה לספק את הסחורה. ומעבר לזה, יש את הנושא הגיאופוליטי: המדיניות בעידן הזה היא להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב, ויש כאן לחץ גדול מאוד לעשות את זה, מה שמציב את אינטל ו-AMD במקום טוב.
"צריך להבין שבמשך עשור היה באינטל פספוס אחרי פספוס. אם עד לפני עשור אינטל תמיד הייתה דור אחד או שניים לפני כל התעשייה, פתאום היא מצאה את עצמה מפגרת – פעם בתחום הייצור מול TSMC ופעם בעולם העיבוד מול אנבידיה. כיום אינטל בפוזיציה טובה מאוד, ואני מקווה שזה יצליח להם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו