"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת אישור סופי: כך ייראה מתווה הפיצויים לעסקים

המתווה צפוי לעלות לאישור סופי במליאת הכנסת במהלך השבוע הבא, ולאחר השלמת החקיקה ייכנס לתוקף באופן מיידי ויחול רטרואקטיבית בהתאם לתקופת הזכאות שתיקבע בחוק • המתווה גובש על ידי משרד האוצר ורשות המסים, ומבוסס על המודל שיושם במבצע "עם כלביא"

,עודכן
0השמעה
עסקים סגורים בצפון. צילום: .

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית אתמתווה הפיצויים לעסקים במסגרת מבצע "שאגת הארי".המתווה צפוי לעלות לאישור סופי במליאת הכנסת במהלך השבוע הבא, ולאחר השלמת החקיקה ייכנס לתוקף באופן מיידי ויחול רטרואקטיבית בהתאם לתקופת הזכאות שתיקבע בחוק.

זירת הנפילה בתל שבע // השימוש נעשה לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

המתווה גובש על ידי משרד האוצר ורשות המסים, ומבוסס עלהמודל שיושם במבצע "עם כלביא".לפי ההסבר שניתן, מטרתו להעניק ודאות למשק, לשמור על רציפות הפעילות הכלכלית ולספק רשת ביטחון לעובדים, לעצמאים ולעסקים שנפגעו מהמצב הביטחוני.

בין ההתאמות המרכזיות שאושרו: תקופת בסיס ייעודית למלונות שאירחו מפונים, מנגנון חל"ת מקוצר של חמישה ימים עבור ימי הלחימה הראשונים, והרחבת הזכאות למסלול מחזורים לאזורי גולן צפון, גליל עליון, קצרין וקדמת צבי.

בנוסף, נקבע מנגנון קבוע של "לחיצת כפתור" להפעלת מתווה פיצויים בעיתות חירום, שיהיה בתוקף לחמש השנים הקרובות. המשמעות היא אפשרות להפעלה מהירה של סיוע כלכלי ללא צורך בהליך חקיקה מלא בכל פעם מחדש.

הקלות בחל"ת וסיוע לעסקים

לפי המתווה, מעסיקים יוכלו, בהסכמת העובד, להוציא עובדים לחל"ת שבמהלכו יהיו זכאים לדמי אבטלה מהמדינה, בכפוף לתנאי הזכאות. בין ההקלות שנקבעו:

  • קיצור תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה
  • קיצור תקופת האכשרה
  • ביטול ימי ההמתנה
  • אי ניכוי ימי חופשה צבורים מתקופת הזכאות

המתווה כולל גם מענק "המשכיות עסקית" לעסקים עם מחזור פעילות של עד 400 מיליון שקלים, אשר חוו ירידה של יותר מ-25% במחזור. המענק יינתן באופן דיפרנציאלי ויכלול השתתפות בהוצאות שכר ובהוצאות קבועות.

לעסקים קטנים במיוחד, בעלי מחזור של עד 300 אלף שקלים, יינתן מענק קבוע בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור.

הרס מפגיעה ישירה,צילום: גדעון מרקוביץ'

בנוסף, יוארך מסלול ההוצאות המזכות, יינתן מענק סוציאלי לעסקים שנפגעו מנזק ישיר, ובעלי דירות שנפגעו יהיו זכאים לפיצוי בגובה שכר הדירה עד להשלמת תיקון הנזק.

מענה גם לעמותות

המתווה כולל גם מענה לארגונים ולעמותות, שיוכלו להגיש תביעות לפיצוי בדומה לעסקים, בכפוף לירידה של לפחות 25% במחזור הפעילות ולכך שלפחות רבע מהכנסותיהם מקורן בפעילות שוטפת. בנוסף, יוקצו 40 מיליון שקלים לתמיכה בעמותות שאינן זכאיות למתווה אך נפגעו משמעותית.

ביקורת מצד העצמאים

לצד האישור, נשמעה ביקורת חריפה מצד נשיא להב, רועי כהן, שטען כי הפיצוי לעצמאים ולפרילנסרים בעלי מחזור נמוך הוגדל ב-40 שקלים בלבד. לדבריו, מדובר ב"מחיר מנת פלאפל ושתייה", וכי משרד האוצר לא נענה לדרישות להגדיל את סכומי הפיצוי ולתקן עיוותים שנוצרו מאז מלחמת "חרבות ברזל".

כהן הוסיף כי עדיין יש הזדמנות לחברי הכנסת לבצע שינויים במתווה בהצבעה הסופית במליאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר