יותר מ-200 מיליארד לביטחון? החריגות בתקציב - והזירות שלא נלקחו בחשבון

תקציב המדינה טרם אושר בכנסת ומערכת הביטחון, נכון להערב (רביעי) זקוקה ללפחות 37 מיליארד שקלים נוספים. מדובר בסכום שאינו כולל את המערכה בלבנון שידרוש כ-50 מיליארד שקלים נוספים עוד השנה. 

גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"היום" כי בשל יעילות הפעלת הכוח באיראן, השימוש בתקציב שנועד למערכה הזו עוד לא נוצל במלואו, אך כן ניתן לומר שהצבא התייצב על הוצאות בסדר גודל של מיליארד שקלים ביום - בעצימות הנוכחית.

העלות הגבוהה של המלחמה והתוספות התקציביות שמערכת הביטחון זקוקה להן מוכרות לראש הממשלה ולשר האוצר ונראה כי לא יהיה מנוס מלאשר אותם, חרף כך שהתקציב עוד לא עבר. כך שנראה כי בלית ברירה, התקציב המועדכן יעבור קיצוצים פנימיים נוספים וכי יעד הגירעון יגדל בחזרה לרמות של 5.1% ואולי אף יותר מכך.

ממידע שהגיע ל"היום" עולה כי נכון להיום, התקציב "הרגיל" של מערכת הביטחון עומד על קצת יותר מ-110 מיליארד שקלים, מבצע "שאגת הארי" תעלה למערכת הבטחון כ-41 מיליארד שקלים, אגף השיקום זקוק עד לסוף השנה ל-7 מיליארד שקלים ו"תפיסת הביטחון החדשה" של ישראל - לאור מה שקורה במזרח התיכון, וכן איומים חדשים שנוצרו בזירות שונות - מצריכים כ-22 מיליארד שקלים נוספים.

לא בכדי לבנון "נעלמה" מהתקציב שכן בשלב הזה התקציב בשליטה יחסית, אולם אם הקבינט אכן יקבל החלטה "לנקות" את השטח עד נהר הליטאני, צריך יהיה לגזור מההחלטה את המשמעויות התקציביות. כאמור, כ-50 מיליארד שקלים נוספים.

על פי החישובים, תקציב הביטחון עשוי להגיע השנה ל-180 מיליארד שקלים, זאת בהתאם להחלטות הקבינט ולאופן שבו תסתיים המערכה באיראן - וכן החזית בעזה שרחוקה מלהיות שקטה. אתמול אישרה הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון של הכנסת את התקציב למערכת הביטחון על סך 143 מיליארד שקלים. הפער, כאמור, מגיע ל-37 מיליארד שקלים. כאשר מוסיפים את לבנון התקציב עשוי להגיע ללא פחות מ-230 מיליארד שקלים.

גורם בכיר במערכת אומר ל"היום" כי בעשור הקרוב תקציב הביטחון יעמוד על סדר גודל של 150 מיליארד שקלים בשנה (מחושב לפי 5% תוצר ותוספת של 35 מיליארד שקלים להתעצמות שאושרה). יוצא מכך שהאוצר יאלץ למצוא מקורות נוספים לתקציב.

המקורות האפשריים

מאיפה הכסך? בראש ובראשונה ישנה האפשרות של העלאת מיסים. שנית, ניתן יהיה לצמצם באופן אגרסיבי, ובפעם השנייה השנה, הוצאות של המשרדים האזרחיים. כמו כן, בפעם השלישית, להעצים את הגירעון הגבוה שיחייב גיוס חוב וכזה שלא יאפשר להוריד את יחס החוב תוצר מתחת לרמה של 80% - רמה גבוהה מאוד שגוררת איתה תשלומי ריבית לא מבוטלים.

מה השורה התחתונה? ישראל הולכת כנראה לעשור כלכלי לא פשוט בכלל.