יו"ר ההסתדרות, ארנון בר‑דוד, פנה היום (ראשון) במכתב רשמי לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילבצקי, וקרא לבצע תיקונים דחופים בתזכירי חוק הסיוע הכלכלי ובמודל הפיצוי לעסקים ולעובדים בעקבות מבצע "שאגת הארי". בר‑דוד התריע כי המתווים המוצעים מבוססים על "מודלים בעייתיים מן העבר", ואינם נותנים מענה אמיתי לרוב העובדים והענפים שנפגעו.
"מאז פתיחת המבצע, שהביא להטלת מגבלות משמעותיות במשק ולפגיעה בפרנסתם של מאות אלפי עובדים, ההסתדרות פעלה באחריות מלאה ולצד המדינה. אך איננו מוכנים להשלים עם מתווה שמפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לפגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות", אמר יו"ר ההסתדרות.
במכתבו מצביע יו"ר ההסתדרות על שורה של כשלים מהותיים, לדבריו, במתווה החל"ת ובמודל הפיצוי:
"דרישת חל"ת מינימלית - ענישה למי שחזר לעבודה": המתווה הנוכחי קובע זכאות לדמי אבטלה רק לאחר 14 ימי חל"ת, ובכך "מעניש" עובדים ששבו לעבודתם מיד עם שינוי הנחיות פיקוד העורף.
"הפקרת עובדים שעתיים ועובדי משמרות": כ־30% מעובדי המשק מועסקים בשעות ובמשמרות, ומאחר שהמעסיקים מצמצמים את היקף עבודתם ללא יציאה לחל"ת רשמי - הם נותרים ללא כל פיצוי.
"פגיעה ברציפות הביטוחית": מודל החל"ת קוטע רצף הפקדות פנסיוניות וסוציאליות וגורם לעובדים לנצל את ימי האבטלה שנועדו למעשה למקרה של פיטורים.
"מודל הפיצוי לעסקים שאינו מגן על העובדים": הפיצוי לעסקים אינו מחייב תשלום שכר לעובדים שנעדרו, ואף יוצר תמריץ שלילי להוצאתם לחל"ת על מנת לשמר רווחיות.
בר־דוד דורש לעגן בתזכירי החוק מספר תיקונים:
"החלת 'מסלול שכר עבודה'": יישום מנגנון הפיצוי מתקנות מס רכוש וקרן פיצויים, שלפיו המעסיק משלם לעובד שכר מלא בגין היעדרות עקב הנחיות ביטחוניות או סגירת מסגרות, והמדינה מפצה אותו ב־100% לפי תעריף יומי קבוע.
"מתן אפשרות לחל"ת יזום עבור אוכלוסיות מוחלשות": הורים לילדים עד גיל 14, הורים לילדים עם מוגבלות, מפונים ועובדים שעתיים - כולם יקבלו מענה מותאם.
"התניה בחובת תשלום שכר": כל מסלולי הפיצוי לעסקים חייבים להיות מותנים בחובת תשלום שכר לעובדים, בהתאם לתקנות החלות גם במלחמת "חרבות ברזל".
בין היתר מותח בר־דוד ביקורת חריפה על מה שהוא מכנה היעדר מענה למגזרים ולענפים רבים:
מוסדות ציבור ותרבות: אמנם תוקצבו ב־20 מיליון ש"ח בתזכיר החוק, אך ללא קריטריונים ברורים לחלוקתם וללא התניה בשימור העובדים.
ענף החקלאות: מוחרג באופן מפורש ממתווה הפיצוי בנימוק טכני.
עובדי הקבלן במשרדי הממשלה: ממשיכים לקבל שכר מלא, אך אין הוראה משלימה לשאר המגזר הציבורי.
ענפים שנפגעו באופן ייחודי: כמו תחבורה ציבורית ומעונות יום, נותרו ללא פתרון.
את מכתבו מסיים יו"ר ההסתדרות בקריאה למה שהוא מכנה "פתרון אמיתי לכל עובד ועובדת": "המשך קידום תזכירי החוק בנוסחם הנוכחי יהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור העובדים בישראל ובחוסן הלאומי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו