מחירי הנפט ממשיכים לטפס: "הנשק הכבד של איראן"

על אף צעדי בלימה בינלאומיים, מחירי הנפט עולים בחדות: הברנט קופץ ונסחר סביב 100 דולר לחבית, ה-WTI סביב 92 דולר לחבית.

העלייה המחודשת במחירי הנפט גוררת את החוזים העתידיים על המדדים האמריקנים לירידות של כ-0.5%, ירידות שבסך הכל נסבלות לאור חוסר הוודאות, אבל קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של עליית המחירים.

הסיבה הראשונה לעלייה החדה היא התקיפות האיראניות על מאגרי הנפט בבחריין, ערב הסעודית ועיראק הלילה (בין רביעי לחמישי), במסגרתה דווח על פגיעה במספר מצומצם של מיכליות. באופן עקרוני התקיפות האיראניות לא מאתגרות את רציפות אספקת הנפט אבל הן מסמנות את הכיוון שבהחלט יכול להיווצר מצב שתקיפות ממושכות על מאגרי נפט ומיכליות ייצרו באופן מצרפי כבר בעיה גדולה יותר.

סיבה נוספת לעלייה במחירים היא חישוב שבוצע, לפיו בעשרת הימים האחרונים, הופסקה אספקה של 15 מיליון חביות מידי יום ממדינות המפרץ. הדבר הביא למסקנה כי אם מדינות המפרץ לא יפיקו נפט בהיקף של 15 מילילון חביות מידי יום, הרי שגם אם המערב יפתח את מאגרי החירום וישחרר לשוק 400 מיליון חביות, זה לא יספיק אלא לפרק זמן קצר.

מעבר לכך, צוואר הבקבוק עם הפתיחה של מאגרי החירום צפוי להיות בבתי הזיקוק שכן לא כל נפט שמאוחסן במערב הוא אותו הנפט ולכל מאגר נפט יש את המאפיינים שלו ולכן צריך יהיה לשנע את הנפט הזה ממקום למקום לבית זיקוק ייעודי וזה ייצר עיכוב בשחרור התזקיקים לשוק ומכאן שהקלת הלחץ תהיה מינורית, בטווח הקצר.

"הנשק העיקרי של האיראנים"

"מחירי האנרגיה הם הנשק העיקרי של האיראנים ובעקבות המלחמה ראינו עלייה של כמעט 50% במחירי הנפט ו-80% במחירי הגז הטבעי באירופה", אמר חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי בפירמת BDO. "כל אלו מובילים להתייקרות במחירי הדלק והחשמל וכן חשש להאטה כלכלית עולמי ועליית מדרגה באינפלציה. מיצרי הורמוז אפקטיבית סגורים כבר היום בגלל סיכוני מעבר והעדר כיסוי ביטוחי".

בבנק השוויצרי הוותיק "לומברד אודייר" מעריכים כי לחץ המחירים על הנפט הוא זמני. שם צופים עימות מוגבל, כשמחיר הנפט יחזור בתוך חצי שנה לרמות של 60-70 דולר לחבית, ההשפעה האינפלציונית תורגש קלות אך הפד יישאר עם שלוש הורדות ריבית.

סמי שער, הכלכלן הראשי ומנהל ההשקעות הראשי בשווייץ בבנק השוויצרי לומברד אודייר, ופיליפו פאלוטי, אסטרטג מאקרו בבנק, ניתחו את ההשלכות הכלכליות של העימות במזרח התיכון על הכלכלה העולמית. והם מציגים שני תרחישים מרכזיים: תרחיש בסיס של הסלמה מוגבלת ועלייה מתונה במחירי הנפט, לצד תרחיש סיכון של עימות ממושך יותר שיביא לזינוק חד יותר במחירי האנרגיה ולפגיעה בצמיחה העולמית.

"עלייה מתונה"

"לדעתנו, השפעות המלחמה כבר ניכרות בכלכלה ובשווקים הפיננסיים, אך תרחיש הבסיס נותר כי מדובר בעימות קצר יחסית, שיביא לעלייה זמנית ומתונה במחיר הנפט. אנו מעריכים כי מחיר הנפט עשוי לעלות בכ-10 דולרים לחבית, אך לשוב בתוך כחצי שנה לטווח של 60 עד 70 דולר לחבית. בתרחיש זה העלייה במחירי האנרגיה אינה צפויה לפגוע באופן מהותי בהתרחבות הכלכלה העולמית, ולכן ביצענו התאמות מינוריות בלבד בתחזיות הצמיחה, האינפלציה והמדיניות המוניטרית.

"החשיפה לעלייה במחירי האנרגיה משתנה בין אזורים ומדינות. ארצות הברית ורבות ממדינות אמריקה הלטינית מוגנות יחסית בשל היותן יצואניות אנרגיה נטו, בעוד אירופה ואסיה הן יבואניות אנרגיה. כלכלות רבות בגוש האירו תלויות במידה רבה באנרגיה מיובאת ולכן מושפעות יותר מעלייה במחירי האנרגיה ומעלייה באי הוודאות. באסיה מאזן הדלקים שלילי במיוחד בכלכלות רבות, אך לסין קיימות חלופות ובהן הגדלת ייצור האנרגיה מפחם ואנרגיות מתחדשות".

עוד הוסיפו כי "בתרחיש הבסיס, ההערכה היא כי ההשפעה על הכלכלה האמריקנית תהיה מוגבלת. האינפלציה צפויה לעלות מעט בלבד ואנו מעלים את תחזית האינפלציה הממוצעת לשנת 2026 ב-0.1 נקודת אחוז ל-2.6%, בעוד תחזיתנו לשלוש הורדות ריבית מצד הפדרל ריזרב השנה נותרת בעינה".

״לצד זאת, אנו בוחנים גם תרחיש סיכון של עימות ממושך יותר, שבו מחירי הנפט עשויים לעלות עד כ-120 דולר לחבית, עלייה של כ-50 דולר לחבית, בדומה לזינוק שנרשם בעת הפלישה הרוסית לאוקראינה".

"בגוש האירו, התלות הגבוהה באנרגיה מיובאת עשויה להוביל לעלייה באינפלציה לכ־2.8% ולהגביר את הסיכון לפגיעה בצמיחה. לעומת זאת, שווייץ צפויה להיות חשופה פחות לזעזוע כזה, בין היתר בשל תלות נמוכה יותר בגז מיובא, אינפלציה נמוכה יחסית והנטייה של הפרנק השווייצרי להתחזק בתקופות של אי ודאות.

"לסיכום, למרות שהמצב במזרח התיכון דורש מעקב צמוד, אנו ממשיכים להעריך כי מדובר בעימות מוגבל בזמן, שהשפעתו על מחירי האנרגיה תהיה מתונה וזמנית. בהתאם לכך אנו שומרים על נטייה מתונה לחשיפה לנכסי סיכון בתיקי ההשקעות, לצד דריכות להתפתחויות אפשריות ולהתאמת האסטרטגיה במידת הצורך".

דרור קרני, מנכ"ל מקרני פמילי אופיס אומר ש"חשוב לזכור שבעוד הכותרות זועקות 'משבר אנרגיה', בחינה מעמיקה של הנתונים מגלה תמונה מורכבת ופחות פאניקית. משבר אנרגיה אמיתי נמדד בשלושה וקטורים: היקף הסחורות שנפגעו, עוצמת עליית המחיר ומשך האירוע. כרגע, אנחנו רחוקים מאוד מהדינמיקה של 2022.

"אז, כלל מקורות האנרגיה, נפט, גז, פחם וחשמל, זינקו במקביל ובקיצוניות. היום, הזעזוע ממוקד בעיקר בנפט ובגז טבעי נוזלי (LNG), בעוד שוקי הפחם והחשמל (הקריטיים לייצור ותעשייה) נותרים יציבים יחסית ובמחירים הנמוכים בעשרות אחוזים מרמות השיא שלהם.