ההסלמה הנוכחית מול איראן מחזירה למרכז הבמה גם את אחת המערכות הרגישות ביותר בכלכלה העולמית: שוק האנרגיה. די בכמה ימים של מתיחות אזורית כדי שמחירי הנפט יגיבו בתנודתיות, ושאלת הביטחון של תשתיות אנרגיה תחזור לכותרות. בעולם שבו מתקני אנרגיה, מבתי זיקוק ועד נמלי דלק, היו לא פעם יעד אסטרטגי בעימותים צבאיים, יותר ויותר מדינות מבינות כי גיוון מקורות האנרגיה שלהן אינו רק שאלה כלכלית או סביבתית, אלא גם חלק ממדיניות של חוסן לאומי.
בהקשר הזה, המעבר לתחבורה חשמלית מקבל בעולם משמעות רחבה יותר מאשר בעבר. הדוגמה הבולטת לכך היא אירופה. לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה השיק האיחוד האירופי בשנת 2022 את תוכנית REPowerEU לחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינות ולהרחבת השימוש במקורות אנרגיה מגוונים.
התוכנית ממשיכה להיות מיושמת ומורחבת בשנים האחרונות, ובמקביל אימץ האיחוד גם רגולציה המחייבת פריסה רחבה של תשתיות טעינה לאורך רשת הכבישים המרכזית, עם עמדות טעינה מהירה במרווחים קבועים. גם בארה"ב הממשלה מקדמת בשנים האחרונות השקעות של מיליארדי דולרים בפריסת רשת טעינה לאומית לאורך כבישים בין־מדינתיים, לצד תמריצים לרכישת רכבים חשמליים.
סין, מצידה, ממשיכה להרחיב במהירות את תשתיות הטעינה והייצור של רכבים חשמליים כחלק מאסטרטגיה תעשייתית ואנרגטית ארוכת טווח. המהלכים הללו משקפים תפיסה שהולכת ומתחזקת בעולם: תחבורה חשמלית אינה רק סוגיה סביבתית, אלא חלק ממדיניות אנרגיה מודרנית שמבקשת להרחיב את מגוון מקורות האנרגיה של המשק.
ישראל אינה עומדת מנגד. בשנים האחרונות נרשם כאן שיעור חדירה גבוה יחסית של רכבים חשמליים, ובמחצית הראשונה של 2024 הגיע חלקם לכ־1 מכל 4 רכבים חדשים שנמכרו בשוק - שיעור מהגבוהים בעולם. נתון זה מעיד על פתיחות גבוהה של הציבור הישראלי לטכנולוגיה ועל הפוטנציאל המשמעותי של השוק המקומי.
עם זאת, בשנת 2025 כבר ניכרו סימני האטה בקצב המעבר. חלק מן המגמה קשור לשינויים במדיניות המיסוי ובאי־הוודאות סביב ההטבות שניתנו בעבר לרכב החשמלי. העלאת מס הקנייה וצמצום חלק מן ההטבות נועדו אמנם להתאים את מדיניות המס להתפתחות השוק, אך במקביל גם צמצמו במידה מסוימת את היתרון הכלכלי שהיה לרכב החשמלי עבור הצרכן הישראלי.
אתגר נוסף קשור לתשתיות. מחד, המדינה טרם פרסמה מדיניות ברורה בנושא פריסת עמדות טעינה, נמנעה מלקבוע יעדים לאומיים ברורים לפריסת עמדות ומפת פריסה ארוכת טווח, מנגד מספר חברות מצומצם ממשיך לקדם את ההיצע, זאת על ידי השקעות של מאוד מיליוני שקל בהרחבת רשתות הטעינה הציבוריות. עמדות טעינה מוקמות בתחנות דלק, במרכזי קניות, בבתי מלון, במרחב המוניציפלי ובמרחבים ציבוריים נוספים.
במציאות הישראלית, שבה למעלה מ 50% מבעלי הרכבים מתגוררים בבניינים משותפים וללא חניה פרטית, לתשתיות טעינה ציבוריות תפקיד מרכזי בהרחבת ועידוד המעבר לרכב חשמלי.
דווקא בהיבט הזה יש לישראל גם יתרונות מובנים. מדובר במדינה קטנה יחסית, עם מרחקי נסיעה קצרים ומערכת חשמל מפותחת - תנאים שיכולים להקל על מעבר רחב לתחבורה חשמלית יותר מאשר במדינות רבות אחרות. מעבר כזה אינו מבטל כמובן את הצורך בדלקים מסורתיים, אך הוא יכול להרחיב את מגוון מקורות האנרגיה של המשק ולהקטין את החשיפה לזעזועים בשוק הנפט.
דווקא בתקופה של אי־ודאות אזורית, ייתכן שהגיעה העת לראות את התחבורה החשמלית לא רק כחלק ממדיניות סביבתית, אלא גם כחלק מאסטרטגיית האנרגיה של ישראל. שילוב בין מדיניות ממשלתית יציבה אשר תעודד כניסת מאסיבית של רכבים חשמליים לישראל לצד יעדים ברורים לפריסת תשתיות אשר יאפשרו לישראל להמשיך ולהוביל את המעבר הזה.
המשבר הבא בשוק הנפט מתקרב לשיאו ולא ברור עד כמה הנושא ימשך או אם יסלים, אך סימניו כבר ניכרים בזירה הבינלאומית. ישראל נדרשת לנצל את הרגע הזה כדי להאיץ את פיתוח התחבורה החשמלית והתשתיות הנלוות לה - ובכך לחזק גם את הגמישות והחוסן של משק האנרגיה ושל המשק כולו.
- הכותב הוא מנכ"ל סונול EV.
