"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העמקת הגירעון, הציבור שישלם - ואלו שדווקא נהנים מהתקציב החדש | עושים סדר

הממשלה הצביעה על התקציב החדש שיכלול תוספת של 32 מיליארד שקלים לפחות לביטחון • כל משרד נדרש לקצץ 3% מתקציבו • בכירים במערכת הביטחון: זו מערכה ש"זוללת שקלים"

,עודכן
0השמעה
נתניהו וסמוטריץ' בישיבת ממשלה. צילום: חיים צח/ לע״מ

לאחרהפרסום ב"היום":הממשלה הצביעה הלילה (בין שלישי לרביעי) עלתקציב המדינה המעודכן- כאשר הליבה שלו היא הגדלת תקציב הביטחון בצורה משמעותית כדי למממן את המלחמה.מדובר על תוספת של 32 מיליארד שקלים, מה שיעמיד את תקציב הביטחון ב-144 מיליארד שקלים. ככל שיוטלו עליה משימות נוספות, תועמד תוספת אפשרית (7 מיליארד שקלים) למערכת הביטחון.

בכירים במערכת הביטחון טוענים בפני "היום" כי יש צורך באותה תוספת אפילו רק כדי לבצע את המשימות הנוכחיות המוטלות על המערכת. מדובר, לדבריהם, במערכה רחבת היקף וכזו ה"זוללת שקלים".לפיכך, ניתן כבר עכשיו להתייחס לתקציב הביטחון ככזה שיעמוד על יותר מ-150 מיליארד שקלים.

סמוטריץ' ונתניהו בהצהרה: "שמים בצד את חוק הגיוס" // צילום: איתי בית-און/לע"מ

צוותי חיל האוויר בזמן מבצע שאגת הארי. עשרות מיליארדים תוספת,צילום: דובר צה"ל

על חשבון הציבור

כפי שפורסם ב"היום", כדי לממן את הגדלת תקציב הביטחון יש למצוא מקורות וכאן בחר האוצר לבצע קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי כלל המשרדים, ובמקביל להעלות את יעד הגירעון ל-5.1%. כדי לעמוד באותו גירעון, על המדינה לקחת הלוואות בשוק החופשי. יש לציין כי נכון להצעת התקציב המעודכנת, על המדינה ללוות כ-20 מיליארד שקלים - כשהריבית עליהם תעמוד על כ-900 מיליון שקלים עד מיליארד שקלים - כסף שיגיע מאיתנו, הציבור.

על פי ההערכה המעודכנת של ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים ואחד מבכירי הכלכלנים בישראל שאינו נמצא בשירות הציבורי, הרי שהגירעון השנה יעמוד על 6%. זה אומר שהמדינה תצטרך ללוות עד לסוף השנה (וככל הנראה כבר במחצית הראשונה של השנה) עוד כ-30 מיליארד שקלים.

המשמעות היא שהריבית ש"תועמס" על תקציבי השנים הבאות תעמוד על לא פחות מ-1.4 מיליארד שקלים. אם נוסיף את תשלומי הריבית על ההלוואות המתוכננות בתקציב הנוכחי - מדובר על תוספת תשלומים של קרוב ל-2.5 מיליארד שקלים למדינה.

לא כולם מפסידים

כאמור, כל משרד יידרש לקצץ 3% מתקציבו. לדוגמא, משרד הבריאות יאלץ למצוא כמעט 140 מיליון שקלים לקצץ ומשרד החינוך כ-190 מיליון שקלים.

אך בתוך הקיצוצים יש משרדים שדווקא מרוויחים. למשל משרד המורשת של השר עמיחי אליהו יקבל 170 מיליון שקלים. גם משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק יהנה מ-466 מיליון שקלים.

בתום ההצבעה, אחרי כל הדיבורים - הנה המעשים:
בתקציב משרדי אנחנו
משקמים את הצפון, ומקדמים שם לראשונה צמיחה דמוגרפית;
בנינו את המחנות הזמניים לעוטף, ומלווים את המפונים בשיבתם הביתה;
מפריחים את הנגב ומקימים בו סדרת ישובים חדשים;
מתקנים את נזקי אוסלו ביו"ש, מחוללים מהפכה ומוציאים…

— אורית סטרוק (@oritstrock)March 10, 2026

אחרי ההצבעה צייצה השרה אורית סטרוק: "כל חברי לממשלה שנתנו הלילה את קולם בעד התקציב - זוכים להיות שותפים לעשייה למען עמנו ומדינתנו. אלה המעשים, וכל השאר - דיבורים".

בהכנת הידיעה השתתפו ביני אשכנזי ושירית אביטן כהן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר