המלחמה עם איראן הכניסה את העולם הכלכלי לסוג של הערכה מחדש לסקטורים המומלצים וכאן האנליסטים מנתחים את המצב החדש ואומרים: "אנחנו בראשיתו של סופר-סייקלר" שיימשך 3 עד 7 שנים".
"הדפוס עקבי: כותרת ביטחונית יוצאת, המחזורים מזנקים מיד, ואז מגיע שלב שני של קניות מתמשכות. זה לא מסחר פאניקה יומי, אלא שינוי הקצאה שמגלם תפיסה של מחזור ביטחוני ארוך טווח".
לדבריו, עיקר הרוטציה היא גלובלית לתחום הביטחוני, אך השיח המוסדי השתנה משמעותית ביחס לישראל. "המוסדיים בארה"ב קונים קודם דרך קבלניות ביטחוניות אמריקאיות וסלים רחבים, אבל יותר ויותר שיחות מתמקדות ביתרון היחסי של ישראל בלוחמה מודרנית: רחפנים, מערכות אוטונומיות, יירוט כטב"מים ובינה מלאכותית בשדה הקרב. ישראל נתפסת כמרכז חדשנות אמין בטכנולוגיות הדור הבא".
ביילסקי מעריך כי מדובר ב"סופר-סייקל ביטחוני" של 3 עד 7 שנים. "חימוש מחדש, התפשטות רחפנים, לוחמה אלקטרונית ואוטונומיה הופכים לסטנדרט רכש ולא לניסוי. המלחמה המודרנית היא בעיה של תוכנה, חיישנים ורחפנים לא פחות משהיא בעיה של תחמושת".
באשר לתמחור, הוא סבור כי עדיין קיימת אפסייד סלקטיבי. "יש מניות שמקבלות פרמיית כותרות, אבל המגמה הבסיסית אמיתית: ישראל בוחנת מערכות בתנאי אמת ומייצאת יכולת. השוק עדיין ממעיט בחשיבות שתהיה למערכות אוטונומיות ולמיקוד וזיהוי מבוססי AI בכל דוקטרינה צבאית קדימה".
הסיכון המרכזי, לדבריו, אינו אובדן היתרון הטכנולוגי אלא תרחיש מאקרו. "הסלמה ממושכת שעלולה לפגוע בסנטימנט צרכני, ברציפות עסקית, במטבע או להתרחב אזורית ולהכביד על נכסי סיכון גלובליים. במקרה כזה נראה דה-ריסקינג קצר טווח גם במניות איכות ישראליות, פשוט כחלק מזרימות Risk-Off".
לבסוף הוא מציין כי הביקוש החזק ביותר כיום הוא לחשיפה ממוקדת ומדויקת. "משקיעים רוצים חשיפה נקודתית לרחפנים, אוטונומיה וחדשנות ביטחונית, לא רק קונגלומרטים ביטחוניים מסורתיים. אנחנו גם רואים זליגה ברורה לתחום ה-AI: אוטונומיה בשדה הקרב נתפסת כאחד היישומים המוחשיים והמוניטיזביליים ביותר של בינה מלאכותית כיום"
