בין רפורמה ליתירות: למה המלחמה מחייבת לחשוב מחדש על משק החלב

רפורמת החלב שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טרם אושרה, אבל המציאות הביטחונית מחייבת בחינה מחודשת שלה. המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר והמערכה הנוכחית מול איראן חידדו תובנה מרכזית אצל מקבלי ההחלטות: מדינת ישראל חייבת יתירות. כלומר, עליה לשמר יכולת לייצר בעצמה מוצרים ושירותים חיוניים - גם אם בטווח הקצר זה פחות משתלם כלכלית.

העיקרון הכלכלי הקלאסי ברור: לייצר מקומית רק מה שיש בו יתרון יחסי, ולייבא כל מה שמדינות אחרות מייצרות ביעילות גבוהה יותר, או שבעצם צריך לוותר על רווחיות לטובת ביטחון לאומי והצלת חיים.

הדילמה הזו רלוונטית גם למשק החלב. בעולם אידיאלי פתיחת השוק לתחרות מלאה, ביטול מכסות ויבוא חופשי היו עשויים להוזיל מחירים ולייעל את המערכת. הרפורמה מבקשת לבטל את המכסות לייצור חלב ולפתוח את השוק ליבוא. אבל מה קורה כשהשמיים סגורים, נמלי הים עמוסים בציוד ביטחוני, ותנועת האוניות מוגבלת?

לו הרפורמה היתה בתוקף בעיצומה של המלחמה, נשאלת השאלה כיצד היינו מביאים חלב לישראל ובאיזו כמות. האינטואיציה אומרת ש"היינו מסתדרים", אך המציאות מוכיחה אחרת: למרות הלחימה הממושכת לא נרשם מחסור משמעותי בחלב. זה לא מקרי. הייצור המקומי, המבוסס על רפתות ומחלבות בפריסה ארצית, סיפק יציבות גם תחת אש.

יבוא חופשי, לעומת זאת, עלול להיות תנודתי: כששקט, הסחורה מגיעה; כשיש מתיחות ביטחונית, האספקה מתעכבת או נעצרת.

תומכי הרפורמה טוענים שהמחלבות רווחיות ולכן לא יפסיקו לייצר. אך זו תשובה חלקית. רווחיותן של מחלבות המייצרות מוצרים בפיקוח נעה סביב שיעור תפעולי חד־ספרתי נמוך. מדובר בתעשייה עתירת השקעות, מכונות, עובדים ולוגיסטיקה - עם החזר השקעה ארוך, לעיתים יותר מעשור.

כמה זה בטוח?

איזה משקיע סביר ישקיע הון במפעל שמניב תשואה תפעולית נמוכה כל כך, ללא שולי ביטחון משמעותיים? אם ההשקעה אינה מחזירה את עצמה בפרק זמן סביר ואינה מניבה תשואה דו־ספרתית - לרוב פשוט לא מבצעים אותה. במצב כזה פתיחה אגרסיבית של השוק ליבוא עלולה להביא לצמצום הדרגתי של הייצור המקומי.

במשרד האוצר מעריכים כי ייתכן שכמחצית מהרפתות ייסגרו אם הרפורמה תיושם במלואה, ואת הפער תשלים תוצרת מיובאת. אך מה יקרה בעת חירום? אם היבוא ייפגע, המחלבות יידרשו לנהל מלאים מצומצמים. המשמעות עבורן היא דחייה נוספת בהחזר ההשקעה.

ייתכן שבימי שלום עולמי, פתיחת השוק ליבוא חופשי היתה המהלך המתבקש. אך השאלה השתנתה: לא רק כמה זה עולה - אלא כמה זה בטוח.