הלקח מ"עם כלביא": 1 מכל 4 שכירים לא יתייצבו לעבודה בעימות הבא

ע"פ מנגנון דמי האבטלה שהופעל במלחמת 12 הימים, פיצוי כספי ניתן רק לעובדים שנעדרו מעבודתם כמעט כל ימי הלחימה, גם בימים בהם הנחיות פיקוד העורף אפשרו לחזור לעבוד • עובדים שצייתו להנחיות, סך הכל 23% מכלל השכירים, איבדו את הזכאות לפיצוי • כעת הם מצהירים - בעימות עתידי הם לא יתייצבו לעבודה, גם אם התנאים הביטחוניים יאפשרו זאת

פגיעת טיל בזמן "עם כלביא" (ארכיון). צילום: קוקו

זיכרון מתווה הפיצויים ממבצע "עם כלביא" ממשיך להכות גלים בשוק העבודה: סקר שערכה חברת "עוקץ מערכות" בקרב 604 עובדי קמעונאות ושירותים מציג תמונה מדאיגה - 23% מהשכירים מצהירים כי בעימות עתידי לא יתייצבו לעבודה, גם אם התנאים הביטחוניים יאפשרו זאת.

בית החולים התת קרקעי בשיבא - ההכנות לפני מבצע "עם כלביא", ארכיון // משה בן שמחון

הרקע נעוץ במנגנון דמי האבטלה שהופעל ביוני 2025. לפי מתווה החל"ת, פיצוי ניתן לעובדים אחרי מבצע "עם כלביא", רק אם הם נעדרו כמעט את כל ימי הלחימה (11 מתוך 12). מי שחזר לעבוד בימים שמותר לעבוד בהם, איבד את הזכות לפיצוי על שאר הימים. כלומר, עובדים שהקשיבו למעסיקים וחזרו לעבוד כשזה אפשרי - גילו בדיעבד כי איבדו את זכאותם למענק על יתרת ימי ההיעדרות הכפויה.

להערכת החברה, כ-100 אלף עובדי שירותים וקמעונאות - מוכרים, מאבטחים, עובדי ניקיון והסעדה - ספגו פגיעה קשה בשכרם. הם נקראו לפתוח חנויות וקניונים בהפוגות הלחימה, אך מאחר שעבדו בחלק מ-12 ימי המערכה, לא עמדו בסף הנדרש. בפועל, שכרם שולם רק עבור ימי העבודה הבודדים - ללא רשת ביטחון משלימה מהמדינה על הימים שבהם המשק הושבת.

מעט מדי, מאוחר מדי

הכנסת אישרה בדיעבד תיקון שהפחית את סף ההיעדרות המזכה ל-10 ימים, אך עבור רבים היה מדובר במעט מדי ומאוחר מדי. במועד התיקון עובדים רבים כבר קיבלו תלושים מקוצצים, והתייצבותם בשיא המערכה עלתה להם באובדן הפיצוי על ימי הלחימה האחרים. התוצאה המשתקפת בסקר היא פגיעה אנושה במוטיבציה להפגין חוסן תעסוקתי בעימותים עתידיים.

בית קפה שנפגע ב"עם כלביא" (ארכיון), צילום: ביתא קפה

מעבר לכך, קבלת דמי החל"ת הצריכה מהעובד צעד אקטיבי: רישום בשירות התעסוקה והגשת תביעה לביטוח הלאומי. למעסיקים ניתנה אפשרות טכנית לדיווח מרוכז, אך ללא חובה לעשות כן. בפועל, רבים מהעובדים לא היו מודעים לפרוצדורה, לא ידעו כיצד להשלים את הרישום, או נותרו ללא ליווי מעסיקם - גם כשעמדו בתנאי הסף. התוצאה: זכאות תיאורטית שלא מומשה, ועשרות מיליוני שקלים במענקי חל"ת שנותרו בקופת המדינה.

לדברי חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות המספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול עובדים: "על המדינה להקדים ולפרסם מתווה ברור שייתן מענה לבעיה האמורה. זאת כדי לצמצם מראש את הפגיעה ברציפות התפעולית והעסקית שתיגרם בעקבות הלחימה, ולהבטיח שאף עובד לא ימצא עצמו נענש בשכרו על כך שנענה לקריאה להגיע לעבודה בימי חירום, רק משום שלא הוגדר נכון במנגנון הפיצוי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
כפתור מעקב Google News

כדאי להכיר