המסחר במט"ח הדולר יורד בעוד 0.15% מול השקל: המטבע האמריקני נסחר ברמה של 3.186 שקלים. במקביל, גם האירו נחלש ב-0.4% ונסחר ברמה של 3.752 שקלים. מדובר בשפל של שלוש שנים, כאשר הדולר נחלש לרמתו הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022.
באופן עקרוני, לא קורה שום דבר מיוחד בשווקים הפיננסים, אלא מדובר בהתעצמות המגמה שמאפיינת את המסחר במט"ח בתקופה האחרונה. המגמה הזו נתמכת בשתי הערכות מרכזיות. הראשונה היא כי פערי הריביות בין ישראל לארה"ב ימשיכו להיות חיוביים וכן מדובר על אלוקציה של המשקיעים המוסדיים.
הריבית בישראל תמשיך להיות גבוהה מהריבית בארה"ב. מצב זה תומך בשקל בכל הנוגע להשקעות חסרות סיכון. בנוסף, הנחת העבודה בתקופה אליה נכנסת ישראל אמורה לתמוך בבורסה ביחס לבורסות בעולם. כלומר, גם אם בשנה הבאה נראה תשואות נמוכות מהתשואות של השנה, הבורסה בתל אביב תמשיך להניב תשואה עודפת. הדבר גוזר אצל המוסדיים את הפעולה הבאה.
בתקופה זו, החברות בארה"ב משלמות דיבידנדים ואגרות החוב של הרבעון השלישי. במקביל, שוק העבודה בישראל נמצא ברמות שיא. תנועת המקרו היא כזו שהציבור ממשיך להזרים מידי חודש כסף לקופות הגמל, לקרנות ההשתלמות ולקרנות הפנסיה. הכסף הזה מחפש נתיבי השקעה.
כאשר משקללים את כל הנתונים, מגיעים למסקנה כי לישראל זורמים מארה"ב דולרים (דיבידנדים וקופונים באג"ח). הציבור ממשיך להפקיד סכומים גבוהים לאפיקים ארוכי הטווח ולאפיקי לטווח הבינוני - ומכאן שלא יוצאים דולרים מישראל. הלחץ פועל כלפי פנים ויוצר את המגמה שרואים בתקופה האחרונה. מגמה שלוחצת את הדולר עד לנקודת השפל הנוכחית.
הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ויקטור בהר, מעריך שהיחלשות הדולר מול השקל מתחילה להגיע למיצוי. "בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית במהלך הרבעון הראשון של 2026, כשהאינפלציה בהסתכלות שנתית תהיה קרובה כבר ל-2%".
דווקא כאן, לדבריו, "סביר להניח שנראה את הציפיות לאינפלציה מתחילות לעלות, בעיקר בעקבות מיצוי של השפעות כמו מחירי הטיסות וייסוף השקל, והן יתקרבו ל-2% ואולי מעט יותר. אז נראה תנועת מספריים שחותכת את הריבית הריאלית לכיוון 1.8%".
כלומר, מדיניות שמסתמכת על אינפלציה בפועל, עם החלקת השינויים בריבית לאורך זמן, "מתבטאת בתנודתיות גבוהה יותר של הריבית הריאלית. להערכתנו, זה מה שנראה בתחילת 2026".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו