"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הצרכנים מבולבלים - ותמחור הדקה רק מייקר את המחירים"

משלמים יותר: עמית קדם, מנכ"ל חניוני סנטרל פארק, טוען כי חוק החניונים שנועד להוזיל את החניה הקצרה יצר בלבול ופגע במפעילים • "הכוונה היתה טובה, אבל התוצאה יקרה יותר"

,עודכן
0השמעה
להחנות אך ורק בחניונים מורשים. צילום: עמי שושן

"בעקבות חוק החניונים, הצרכנים חשים בעיקר בלבול", אומר עמית קדם, מנכ"ל חניוני סנטרל פארק בראיון ל"ישראל היום" בעקבות עליית מחירי החניונים שיצרה תרעומת גדולה בקרב נהגים רבים.

"הם מתקשים להבין כמה תעלה להם החניה, במיוחד כשהתמחור נעשה בשברירי אגורות", מסביר קדם. "כשמדובר בחצי שקל לדקה זה כבר הרבה יותר פשוט לחישוב. אולי בגלל זה רבים מהמפעילים קבעו מחיר עגול של חצי שקל לדקה".

עמית קדם,צילום: איל מריליוס

לדבריו, חניונים שגבו בעבר בין 18 ל־25 שקלים לשעה מתקרבים בעקבות החוק למחירים של כחצי שקל לדקה.

החוק החדש, שיזמה ח"כ נעמה לזימי, מחייב את כל החניונים בישראל לתמחר לפי דקה במקום לפי שעה, מתוך כוונה להיטיב עם נהגים שחונים זמן קצר. אך קדם טוען שהמציאות היא בכלל הפוכה: "בפועל, בעלי החניונים העלו את המחיר לדקה, והנהגים משלמים יותר. הכוונה היתה טובה, אבל התוצאה יקרה יותר".

לדבריו, העלייה במחיר אינה תוצאה של ניסיון לנצל את הנהגים אלא של אילוץ כלכלי. "אם שעה עלתה 25 שקלים אז תמחור של 41–60 אגורות לדקה הוא מה שיוצא מתמטית. כשמישהו חונה 40 דקות ומשלם 16 שקלים במקום 25, איך נכסה את ההפרש? שכר הדירה של החניונים לא ירד, הארנונה גבוהה, יש חשמל ועובדים. חלק מהמפעילים פשוט לא יכלו לספוג את זה".

קדם גם דוחה בחריפות את טענות לזימי שלפיהן מפעילי החניונים מתנהלים כקרטל. "אם היינו קרטל, לא היינו מחכים לחקיקה כדי לייקר. השוק בישראל מבוזר לחלוטין. בתל אביב יש 40 מפעילים, שמפעילים 315 חניונים. בבני ברק 10 מפעילים על 3,470 מקומות. זה לא שוק ריכוזי בשום צורה".

לטענתו, דווקא העיריות הן הגורם המרכזי בענף. "ברוב הערים המפעיל הגדול ביותר הוא העירייה. בבני ברק, למשל, העירייה מחזיקה ב־1,200 מתוך 3,400 מקומות. גם בתל אביב תאגידים עירוניים מחזיקים כ־22% מהשוק".

"הענף גם מתמודד עם תופעות שמחמירות עם התמחור החדש. אנחנו חוששים מאלימות. כשכל דקה מחויבת, אנשים ממהרים, מתעצבנים, מרימים מחסומים בכוח ושוברים אותם".

"נטפלים אלינו סתם"

לסיכום אומר קדם כי "ישראל מדורגת נמוך במחירי החניה ביחס לעולם. למה נטפלו דווקא אלינו? זו רגולציה שפוגעת בכולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר