"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האמת צריכה להיאמר: הרפורמה בענף החלב היא הרבה יותר מרק נושא כלכלי

במשך השנים השוק נסגר עד כדי כך שמחירי החלב ומצריו עולים בקצב מהיר מדי • פילוח מראה כי המחירים בישראל גבוהים ב-64% בממוצע מהמחירים במדינות מפותחות • כעת באוצר מציעים לבטל את משטר המכסות • המחיר ישקלל את עלות העבודה והרפתות יוכלו למכור את הכמויות שהן מייצרות - ולייצר יעילות

,עודכן
0השמעה
ההוזלה הזו תעלה לנו ביוקר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על רקע רפת חלב. צילום: אורן בן חקון, אורן כהן

רפורמת החלב נמצאת לאחרונה בכותרות, מעוררת אמוציות - ולא בכדי.מדובר בשוק מתוכנן וסגור אבל כזה שממוקם גיאוגרפית בסמוך מאוד לגבולות המדינה, ומכאן שיש לענף חשיבות שהיא מעבר לכלכלית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתייחס להורדת הריבית // יוני ריקנר

מה שקרה במשך השנים הוא שהשוק הזה נסגר עד כדי כך שמחירי חלב ומוצריו עולים בקצב מהיר מדי - מה שהוביל את האוצר להגות תוכנית להסרת התכנון בענף הזה ולפתוח אותו ליבוא, שיגביר את התחרות ויאפשר הורדת מחירים.

פילוח שעשו במשרד האוצר מלמד כי מחירי מוצרי החלב גבוהים בישראל ב-64% בממוצע מהמחירים במדינות המפותחות. על חלב ניגר משלמים בישראל מחירים הגבוהים ב-62% מהמחירים במדינות המפותחות, ועל גבינות קשות משלמים בישראל מחיר הגבוה יותר מפי שניים מהממוצע באותן מדינות.

שוק החלב בישראל מאופיין במכסות. כל רפת יכולה לייצר חלב עד כמות מרבית מסוימת, ולכן גם אם מדובר ברפת יעילה ומתקדמת שיכולה לייצר יותר חלב, היא עוצרת את הייצור בדיוק במקום שבו מסתיימת המכסה שלה, וזה אומר שאם היא ייצרה יותר היא פשוט שופכת את החלב - וזה כבר מעורר לא מעט זעם במשרד האוצר.

האמת צריכה להיאמר. כדי לשחרר את משק החלב מהתכנון שלו צריך לראות מה קורה עם החקלאים, אלה שייפלטו מהענף, אלה שיישארו בענף, וצריך להסתכל גם על הצרכנים שצריכים לקבל חלב בכל נקודת זמן, כולל נקודת קיצון כמו מלחמה בסגנון חרבות ברזל.

מציע לבטל את משטר המכסות. משרד האוצר,צילום: אורן בן חקון

משרד האוצר מציע לבטל את משטר המכסות, כך שלמעשה כל רפת שתייצר חלב פשוט תמכור אותו למחלבה, ולרפתנים תינתן רשת ביטחון שפירושה יהיה כי המחלבות יהיו חייבות לרכוש ראשונות את כל הכמויות שחוסות תחת אותה הרשת, וגם לשלם את המחיר שקיבל את הכינוי "מחיר הגנה" - מחיר שישקף עלות ייצור חלב ברפת יעילה ובעלת פריון גבוה.

המחיר ישקלל את עלות העבודה ביחס לשכר הממוצע בענף החקלאות, וכך למעשה מחיר ההגנה צפוי להיות נמוך ממחיר המטרה, אבל הרפתות יוכלו למכור את כל הכמויות שהן מייצרות כך שבסופו של דבר הנחת העבודה היא שהרווחיות של הרפתות היעילות תגדל.

אחיזה בקרקע

אחד הדברים שיש לשים אליהם לב הוא הרפתות הקטנות, שכנראה ייפלטו מהענף. כאן האוצר מציע לרכוש את מכסות החלב מהרפת ולאפשר לבעלי הרפתות להקים פעילות עסקית שאינה רפת, כלומר צימרים, שדות סולריים, וכן הלאה.

כך או אחרת, יש לזכור כי הרפורמה בענף החלב היא לא רק נושא כלכלי, אלא גם עניין בעל משמעויות נוספות, דוגמת אחיזה בקרקע. באוצר טוענים שהם מאזנים בין הדברים. החקלאים מצידם טוענים ההפך. לדבריהם, הרפורמה תגרום לנטישת אדמות.

נראה שהאוצר מתכוון ללכת הפעם עד הסוף עם הרפורמה הזו,צילום: אורן בן חקון,

מדובר אם כן בנושא לא פשוט, אבל נראה שהאוצר מתכוון ללכת הפעם עד הסוף עם הרפורמה הזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר