על רקע הרפורמה בתחום החלב, שר האוצר חתם על הגדלה משמעותית במכסת ייבוא הגבינות שתביא לפי האוצר להגברת התחרות ולירידת מחירים. לפי המהלך, המכסה הפטורה תגדל מ-11,500 טון בשנה ל-19,500 טון, תוספת של 8,000 טון , גידול של 70% בהיקף הייבוא הפטור - הרחבת מכסות הגבינות בפועל תהיה פי שלושה מהמצב הנוכחי.
המכסה המוגדלת תחול מינואר 2026 למשך שנתיים, עם אפשרות להארכה. הצו עליו צפוי לחתום שר האוצר בא במקביל לרפורמה שמקדם משרד האוצר במשק החלב, אשר מעוררת את התנגדות הרפתנים והחקלאים.
במשרד האוצר אומרים כי השוק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה וחסמי תחרות גבוהים, ובשל כך המשפחה הישראלית נאלצת לשלם מחירים יקרים עבור מוצרים במגוון מצומצם. הגבינות בישראל יקרות ב-50% מהממוצע באירופה. הגבינות הקשות מגיעות אף למחיר כפול מהמחיר הממוצע במדינות ה-OECD.
לצד זאת, במשרד האוצר מציינים כי מדובר בצעד מדוד המבוסס על מכסות מוגדרות, שנועד לשמור על יציבות הייצור המקומי ולאפשר למחלבות הישראליות להתחרות.
מצד הרפתנים התגובה חריפה דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, אמר: ״סמוטריץ׳ החליט לנקום. הוא שומע את הרפתנים, הוא מרגיש היטב את ההתנגדות הציבורית - ובלחץ בלתי מוסבר מתחיל בביצוע תוכנית ההתנתקות מהרפת הישראלית. המשמעות הישירה מהצעד של סמוטריץ׳ מציבה בסכנת סגירה מיידית 150 רפתות ברחבי הארץ".
מחקר שנערך בישראל חושף: זה האיום הגדול על אספקת החלב העולמית // יוני כהן
עוד הוסיף: "זה הזמן לשמור ולחזק את ענף החלב הישראלי - בהוזלת המחיר על ידי הפחתת המע״מ כמו באירופה, בהפחתת עלויות הכשרות, המזון, הדלק והמים. הרפתנים יאבקו בכל הכלים שברשותם במהלך של סמוטריץ׳ ולא יאפשרו את הקרסת ביטחון המזון של ישראל״.
גם מועצת החלב קוראת לממשלה לעצור את הצו: ״שר האוצר נוקט בצעד נוסף של אובדן עשתונות וניתוק מוחלט מההשלכות מהלכיו על ההתיישבות פותח את משק החלב ליבוא בהיקף של 13,500 טון. זאת מבלי לקיים את הוראות חוק החלב ומבלי לעמוד בהסכמות שנחתמו עם מערך הייצור".
לדבריו, "מדובר בהחלטה חמורה שפוגעת ישירות באיתנות הענף ובכ־150 רפתנים שעלולים למצוא עצמם מחוץ למעגל הייצור, מחיקה דפקטו של 10% מהרפתות בישראל. וכל זה כעונש על כך שהרפתנים לא מתמסרים לרפורמה החובבנית והמסוכנת שלו".
כמו כן, אמר: "במקום לחזק את המערכת המקומית ולהתמודד עם האתגרים האמיתיים: מע״מ גבוה, עלויות כשרות, היעדר תמיכות , בדיוק כמו שעושים באירופה - בוחרים בפתרון הקל שמסכן את כלל הייצור המקומי ופוגע ביכולת הקריטית לספק חלב".
לבסוף סיכם :"מועצת החלב קוראת לממשלה לעצור את המהלך, לנהל תהליך מקצועי, מושכל ומאוזן, ולוודא שמשק החלב הישראלי ימשיך לספק חלב טרי, איכותי ובטוח לכלל תושבי המדינה, בכל עת. המלחמה האחרונה הבהירה שלא ניתן לסמוך על ארדואן, ואין סיבה לדאוג לאירופה שמחרימה אותנו וזורקת תוצרת ישראלית מהמדפים".
לפי נתוני האוצר, בפועל ההרחבה לשנת 2026 תהיה משמעותית אף יותר: מכסות המחולקות כיום עומדות על 6,500 טון, ועוד כ־5,000 טון שאינן מחולקות צפויות להיות מאושרות - ועליהן יתווספו 8,000 טון נוספים. כך תגדל המכסה מ-6,500 לכ-20,000 טון - פי שלושה מהמצב הנוכחי.
הרחבת מכסות הגבינות בפועל תהיה פי שלושה מהמצב הקיים. כיום יש מכסות מחולקות בפועל של 6,500 טון, ועוד כ-5,000 מכסות לא מחולקות. בכוונת השר לאשר גם את חלוקת המכסות האלה, ועל גביהן להוסיף בצו שפורסם 8,000 טון נוספים.
כך שבפועל הרחבת מכסות הגבינות בשנת 2026 תהיה מ-6,500 טון לכ-20,000 טון - הגדלה בשיעור של פי שלושה.
משרד החקלאות וביטחון המזון בתגובה לפרסום הצו להגדלת מכסת יבוא הגבינות הפטורה ממכס על ידי שר האוצר:
״משרד האוצר הפך אובססיבי לענף החלב, כאילו הוא המקור ליוקר המחייה במדינת ישראל. מבלי לזלזל בצורך אזרחי ישראל לשתות חלב במחיר סביר, הציבור הישראלי סובל מיוקר מחייה בכל תחומי חייו ובין היתר- חינוך, תרבות ופנאי, תחבורה, בריאות, ריהוט וציוד בית, דיור, מים, גז וחשמל, הלבשה והנעלה ועוד, כל אלה משפיעים באופן ישיר על כל מחירי המזון ובין היתר על מוצרי החלב.
מדובר בחוסר תיאום ממשלתי. משרד האוצר פועל ללא תיאום ובניגוד לתקנון עבודת הממשלה.
הניסיון לנתק את ענף החלב ממוסד ההתיישבות ובתוך כך לחרב את הרפתות בגבולות מדינת ישראל אשר הן הבסיס לבטחת ביטחון המזון הלאומי בכל שעותיה הקשות של מדינת ישראל, מגיעה לשיא השיאים, במהלכים חד צדדיים שמבצע משרד האוצר, עת צפוי לפרסם היום טיוטת צו לפתיחת יבוא גבינות קשות, כחלק מנקמה בין המשרדים וזאת לאור אי כיבוד עבודה בין ממשלתית תקינה כנדרש על פי תקנון עבודת הממשלה.
מי שמרוויחים מהיבוא הם בעיקר היבואנים ורשתות השיווק, ולא הצרכנים. הרווחים נתקעים בדרך למדף, בעוד שההבטחה להוזלת מחירים לא מתממשת. בבדיקה שערך לאחרונה המשרד מראה כי במוצרים מיובאים פערי התיווך בין עלות הייבוא למחיר לצרכן מגיעים למאות מוצרים. רק לשם ההמחשה, הצרכן משלם היום 153% יותר על ענבים טריים מיובאים ו-42% יותר על שמן זית מיובא.
הפער בין מחיר החלב במדינות ה-OECD לישראל מקורו לא בייצור החקלאי אלא במקטעי עיבוד במחלבות, שיווק וקמעונאות ובכך שבישראל יש מע"מ מלא על מוצרי בסיס בעוד שבמדינות רבות המע"מ עומד על בין 0% ל-7% בלבד.
בנוסף, הגורמים העיקריים לפער במקטע המחלבות טמון בענייני כשרות, פסי ייצור וריכוזיות, ואילו הגורם העיקרי לפער במקטע השיווק והקמעונאות הינו ריכוז שוק גבוה. על פי ה- OECD מרבית המדינות המפותחות מייצרות לעצמן את החלב ומוצריו, ורק 7% מהיצור העולמי נסחר בין מדינות. יתרה מזו, מדינות מפותחות נותנות תמיכות ישירות לרפתנים כדי להבטיח המשך יצור מקומי של חלב.
במקום לטפל במקטע המחלבות, השיווק והמע״מ, שהם הגורמים העיקריים לפער המחירים, בוחר האוצר בדרך הקלה, שהיא פלסטר לדליפה בשרשרת במקום לבצע טיפול שורש עמוק. יתרה מזאת, הצעת האוצר לא נותנת מענה לכך שבסבירות גבוהה המחלבות יהפכו ליבואניות, והציבור ימשיך לשלם בדיוק את אותם מחירים שהוא משלם היום בשל הריכוזיות הקיימת בישראל במקטע העיבוד והשיווק״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו