בנק ישראל מצנן את השוק: מגבלות חדשות על משכנתאות "לכל מטרה"?

בחודשים האחרונים גוברת המגמה שבה בעלי דירות לוקחים משכנתה "לכל מטרה" - כלומר לא לרכישת דירה נוספת, אלא למימון הוצאות שוטפות או מטרות אחרות. מבחינת המערכת הבנקאית, מדובר במהלך משתלם: הבנק מעניק הלוואה, מקבל ביטחון בדמות דירת מגורים (נכס קשיח ובטוח), כמעט שאינו חשוף לסיכון, ומרוויח מהריבית על ההלוואה.

ההוראה החדשה של בנק ישראל, שעדיין אינה מחייבת אך מהווה איתות לבנקים להתחיל להיערך בהתאם, צפויה להגביל את יכולת הציבור למנף דירה קיימת לצורך קבלת הלוואות למטרות שונות. לפי ההוראה, ניתן יהיה לקחת משכנתה לכל מטרה עד למחצית משווי הדירה, ורק כל עוד ההחזר החודשי אינו עולה על 40% מההכנסה הפנויה של הלוואה.

יש לזכור כי היקף המשכנתאות לכל מטרה עלה בחודשים האחרונים - ככל הנראה כביטוי לעלייה ביוקר המחיה ולחוסר הרצון של משקי הבית לצמצם הוצאות. במקביל, שיעור הפיגורים בהלוואות מסוג זה ("לכל מטרה") גבוה מאוד - יותר מכפול משיעור הפיגורים במשכנתאות שנלקחו לצורך רכישת דירה.

כדי להבין את ממדי התופעה, נזכיר כי לפי נתוני בנק ישראל נלקחות בישראל מדי חודש משכנתאות בהיקף כולל של כ-9 מיליארד שקלים. מתוכן, כ-600 מיליון שקלים הם משכנתאות "לכל מטרה". אף שמדובר בסכום קטן יחסית בהיקף הכולל, ייתכן שבנק ישראל מזהה כאן התחלה של בעיה ומבקש לבלום אותה או לכל הפחות לצמצם את ממדיה.

משכנתה "לכל מטרה" נחשבת אטרקטיבית משום שהריבית עליה נמוכה יותר מהלוואות רגילות, ופריסת ההחזרים נוחה יותר. עם זאת, העלייה החדה בהיקף הפיגורים מעידה כי רבים מתקשים לעמוד בהחזרים, ועלולים למצוא את עצמם מול מימוש כפוי של דירת המגורים - מה שיוביל לא רק לאובדן הבית אלא גם להפסדים כספיים משמעותיים. את התהליך הזה מבקש בנק ישראל לעצור מבעוד מועד.