"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שינוי במחלוקת - ובדרך לאישור: קרעי הניח את חוק השידורים על שולחן הכנסת

הקואליציה מתכוונת להעלות את החוק לקריאה ראשונה בשבוע הבא • הייעוץ המשפטי בהערת שוליים תקדימית: "ההצעה לא קיבלה אישור משפטי" • שר התקשורת: "הם עשו הכל כדי למנוע את הרפורמה"

,עודכן
0השמעה
שר התקשורת שלמה קרעי. צילום: יוסי זליגר

שר התקשורת שלמה קרעי הניח אתמול על שולחן הכנסת את חוק השידורים, באופן חריג, למרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה. הקואליציה מתכוונת להעלות את החוק לקריאה ראשונה בשבוע הבא.

באופן תקדימי, הייעוץ המשפטי הוסיף על הצעת החוק הערת שוליים שבה נכתב: "יובהר כי הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה כמתחייב לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה".

שר התקשורת שלמה קרעי מציג את רפורמת השידורים החדשה,צילום: גדעון מרקוביץ'

בחוות דעת מקיפה של המשנה ליועמ"שית (משפט ציבורי־חוקתי) אביטל סומפולינסקי נטען כי "קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית. חשש כבד נוסף הוא כי שינוי ההסדרים הנוגעים לאחזקה ובעלויות צולבות בכלי תקשורת יביא לריכוז השליטה בכלי התקשורת בידי מעטים, תוך החזקות צולבות שעד היום נאסרו, וצמצום 'מגוון הבמות' החיוני לשוק תקשורת בריא". עוד ציינה כי לא נמצא אח ורע בעולם שימדדו נתוני צפייה (רייטינג) על ידי גוף מדינתי.

העברת החוק תלויה בכך שהחרם החרדי יחריג את העברת החוק. בנוסף, על פי מקורות, בשלב זה נבחנות האפשרויות אם החוק אכן יעבור - לאיזו ועדה הוא ילך. קרעי התכוון להקים ועדת תקשורת מיוחדת לקידום החוק לאחר שיו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן תקף את קרעי בחריפות וניסה לבלום את הצעת החוק.

בין היתר, החוק המוצע מבקש להקים רשות חדשה שתחליף את מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה, ותאסדר את כל תחום אספקת התכנים. ההצעה כוללת ביטול החובה לקבל רישיון לשידורי חדשות, והקלה בתנאים לרישום כספקי חדשות. בנוסף, הרשות החדשה תוסמך לחייב ספקי תכנים לפרסם את נתוני הרייטינג שלהם.

מיקרופונים של כלי התקשורת,צילום: אורן בן חקון

החוק גם מציע לבטל את ההפרדה המבנית בין הניהול העסקי של ערוצי טלוויזיה לבין מחלקות החדשות, ולהסיר את המגבלות על אחזקות צולבות בכלי תקשורת. כמו כן, מוצע לשנות את אופן מימוש חובת ההשקעה בהפקות מקור ישראליות. הייעוץ המשפטי לממשלה ניסה להגיע להסכמות עם קרעי בנושאים מרכזיים, כמו הסדרי התחרות וביטול הבעלויות הצולבות, מדידות נתוני צפייה וסמכויות דרישה של מנכ"ל משרד התקשורת - אך ניסיונות אלה עלו בתוהו.

לאחר שהונחה הצעת החוק אמר קרעי כי "מדובר בעיטור העוז במאבק על המשילות מול הדיקטטורה המשפטית, שמנסה בכל כוחה לחסום כל רפורמה, כל סמכות נבחרת וכל שינוי לטובת הציבור. הם עשו הכל כדי למנוע מרפורמת השידורים להגיע לכנסת: עיכובים אינסופיים בנוסחות, לחצים פסולים על רשות האסדרה כדי לשנות חוות דעת ולהצביע על 'פגם', וסירוב בוטה לקיים החלטת ממשלה חוקית ולפרסם את החוק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר