בהלה זמנית: אין מצב לקיום משק אוטרקי בישראל

דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול, שבהם הזהיר כי ישראל צריכה להתכונן ל"סוג של אוטרקיה" כלכלית, עוררו דאגה בקרב גורמים כלכליים והובילו לחששות מפני בידוד מוחלט של מדינת ישראל.

בפועל, התבטאות זו אינה מדויקת ולא חכמה. בשלב מאוחר יותר הבהיר נתניהו כי כוונתו היתה לאוטרקיה בתחום החימושים בלבד. גם הסבר זה אינו משקף מצב ריאלי, שכן אין כל אפשרות לנהל בישראל כלכלה אוטרקית: המדינה תלויה ביבוא מזון, היא דלה בקרקע ובמים, אין לה נפט, ענפי הרכב מבוססים על רכיבים מיובאים, ורוב הציוד והמכונות בישראל מגיעים מחו"ל.

במצב כזה אין זה מפתיע שגם עיר כמו לונדון, בגודל אוכלוסייה דומה לישראל, אינה מסוגלת להתקיים בצורה אוטרקית. את עיקר תצרוכתה היא מספקת באמצעות סחר בינלאומי: היא מוכרת מוצרים ושירותים לעולם, ומייבאת מהם את מה שחסר לה. כך גם ישראל, שרק כלכלה פתוחה וגלובלית תוכל להבטיח לה בסיס חזק לצמיחה ולביטחון כלכלי.

גם בתחום החימושים האפשרות לאוטרקיה של ממש אינה קיימת. ישראל מייצרת רק כמה דגמים ממערכות הלחימה שצה"ל משתמש בהן. אמנם אלו כוללים טנקים, נשק קל וסוגים מסוימים של ארטילריה, אבל זה אינו מספיק (רק לדוגמה, כדי לשנע יחידות שדה צה"ל זקוק לרבבות משאיות שכולן מיוצרות בחו"ל). וכמובן, חוד החנית של הכוח הצבאי הישראלי, חיל האוויר, מיוצר כמעט כולו בחו"ל.

מקום לעצמאות

מה שכן אפשרי הוא להפוך לעצמאים בתחום מה שניתן לכנות "מתכלים צבאיים" - חימושים שמערכות כגון טנקים, ארטילריה ומטוסי חיל האוויר יורים: פגזים, פצצות מדויקות, כדורים, טילים, רחפנים וכטב"מים. ממשל ביידן החזיק את ישראל בגרון על ידי מניעת חימושים אלו, וכבר לפני שנתיים ישראל קיבלה החלטה עקרונית להפוך עצמאית בחימושים אלו. לגבי מערכות אלקטרוניות מתקדמות - כבר כיום כמעט אין לישראל מה לחפש אצל יצרנים בחו"ל. ישראל סובלת מחרמות על סוגים שונים של מערכות נשק (או חלקים קריטיים), ואספקה מקומית עשויה להיות יקרה ולא יעילה מבחינה כלכלית. אולם בין אוטרקיה צבאית לאוטרקיה כלכלית הדרך ארוכה.

דבריו של נתניהו אתמול עוררו גם בי בהלה זמנית והלכתי לבדוק לבדוק כמה נתונים: האם יש איום של ממש על קשרי המשק הישראלי עם המשק העולמי?

השנתון הסטטיסטי של רשות הספנות והנמלים לשנת 2024 מראה כי אכן נפח היבוא של טובין דרך נמלי ישראל ירד בכ־10% בשנת 2024 לעומת 2025, כולל ירידה של 20% ביבוא מכוניות. נו, שום אסון לא יקרה אם עם ישראל יחליט לדחות בעוד שנה את החלפת הרכב. לפי נתוני בנק ישראל, היצוא ירד לכ־95% מהיקפו ב־2022, והיבוא הצטמצם ל־93% מהיקפו ב־2022. האם אלה סימנים לחרם כלכלי על ישראל? אין עדות משכנעת לכך.

לא כצעקתה

הירידה ביצוא אופיינית למדינות שסבלו ממדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, ואילו את הירידה ביבוא ניתן להסביר בצריכה פרטית אצלנו, כשכל כך הרבה אזרחים בצבא, עסקים קטנים קורסים ומשפחות מצמצמות הוצאות. כמובן, נתונים אלו אינם מראים מה קרה בחודשים האחרונים. אולם באופן כללי ישראל סובלת מחרמות על מכירת חימושים, לא באופן כללי. לעומת זאת, מדינות אירופה שמחות מאוד לרכוש מישראל נשק מתקדם.

לסיכום, אפשר לומר על "איום האוטרקיה" – לא כצעקתה. זאת הסיבה כנראה שהבורסה, המשקפת את התחזית למשק הישראלי, איבדה מעט מאוד מערכה ביום שלישי ולקראת ערב חזרה כמעט לרמתה הקודמת.

אפשר לסכם את הפרשה באמרה: "חכמים – היזהרו בדבריכם".

הכותב הוא עמית בכיר בפורום קהלת