"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרעי יגיש שוב את חוק התקשורת השנוי במחלוקת

שר התקשורת יביא היום שוב בפני רשות האסדרה את החוק שיבצע שינויים מרחיקי לכת בשוק התקשורת הישראלי • עדיין ישנן מחלוקות מול הייעוץ המשפטי

,עודכן
0השמעה
שלמה קרעי מכריז על רפורמת השידורים החדשה. צילום: גדעון מרקוביץ'

שר התקשורת שלמה קרעי יגיש היום (שני) לדיון מחודש את חוק השידורים שלו לרשות האסדרה.

הרשות, שהוקמה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמורה לבחון אם נשקלו כל השיקולים - לרבות המסחריים והמשפטיים - כדי ליישר קו עם הרגולציה באירופה ובשאר העולם.

חוק השידורים החדש של קרעי סופג ביקורת רבה בשל מטרתו לבצע שינויים משמעותיים במבנה השוק, שנמצא בתחרות ועובר שינויים בלאו הכי בשל המעבר לעולמות הסושיאל והאינטרנט.

על פי החוק המוצע, כל כלי תקשורת שייכלל במרשם (יוקם מרשם של כלי התקשורת ברשות החדשה שתקום) יצטרך לקבוע תקנון אתיקה משלו. הפרשנות לתקנון האתיקה תופקע מידי העורך הראשי של גוף התקשורת, כך שרשות התקשורת החדשה שתקום תוכל לקבוע במקום העורך הראשי של כלי התקשורת אם עמדו בתקנון האתיקה.

אם רשות התקשורת תחשוב כי נעברה עבירה על תקנון האתיקה, היא תוכל להטיל קנס דרקוני של 1% מההכנסות של כלי התקשורת. לאפשרות זאת מתנגדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.

גלי בהרב מיארה. מתנגדת להטלת הקנס במידה של עבירות על תקנון האתיקה,צילום: אורן בן חקון

נושא שני ששנוי במחלוקת הוא נושא ביטול ההפרדה המבנית בערוצי הטלוויזיה. כיום המצב הוא שיש הפרדה בין חברת התקשורת לבין חברת החדשות שלה. הדבר גורם לכך שבאופן עקרוני קשה מאוד להפעיל לחצים על בעלי המניות של כלי התקשורת ולייצר באמצעות הלחץ הזה סיקור תקשורתי חיובי או שלילי.

ביטול החציצה בערוצי הטלוויזיה בין בעלי המניות לחברות החדשות פותח, לפחות לפי הטענות, פתח ללחצים עסקיים על בעלי המניות כדי להשפיע על התוכן.

מנסים פתרונות

בהידברות בין משרד התקשורת למערך הייעוץ המשפטי לממשלה מנסים למצוא פתרון למחלוקת הראשונה ולחזק את מעמדו של העורך הראשי של כלי התקשורת, כך שהוא יהיה הפרשן היחיד של תקנון האתיקה של כלי התקשורת שבראשו הוא עומד. לכל מי שחש נפגע מידיעה כזו או אחרת תהיה שמורה הזכות לפנות לבית המשפט, פחות או יותר לפי הסדר הקיים.

בשלב זה במשרד התקשורת מנסים להגמיש מעט את החוק כדי להביא לאישורו ברשות האסדרה ולצמצם את האפשרות שבג"ץ יתערב בו. במשרד התקשורת ובסביבתו של השר קרעי מסרבים לדווח על השינויים בחוק, ככל שיש כאלה. ממשרד התקשורת ומהשר שלמה קרעי לא נמסרה תגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר