רק לפני חודש בדיוק הגיע הדולר לנקודת שפל של 3.3 שקלים, ובשווקים בארץ כבר התחילו לדבר על מצב שבו המטבע האמריקני יירד לאזור ה־3.2 שקלים, מה שמשקף נקודה אשר בה פרמיית הסיכון של ישראל הולכת ונמחקת.
חודש אחד אחרי כן, הדולר נסחר ברמה של 3.4 שקלים - התחזקות של 3% בחודש אחד. הבורסה איבדה בחודש הזה כ־4% מערכה - מה שמשקף שתי הערכות שונות.
ההערכה הראשונה בחדרי העסקאות מדברת על מצב שבו אחרי שנה וחצי של עליות חדות כדאי לחתוך רווחים ולחפש אלטרנטיבות להשקיע אותם.
ההערכה השנייה מדברת על חוסר ודאות, שכשהיא מגיעה לנקודת רתיחה - המשקיעים מעדיפים לצמצם חשיפה לשווקים ולמעשה "לשבת על הגדר".
צריך לזכור - חודש יולי התאפיין בכניסה של כסף חדש לשוק ההון הישראלי כשנתונים שנאספו ועובדו על ידי בית ההשקעות מיטב מלמדים שלא פחות מ־12.5 מיליארד שקל נכנסו בחודש שעבר לשוק ההון המקומי, בדגש על מניות ישראליות.
תמונת המאקרו גם היא מעניינת. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, הסביר בימים האחרונים כי "מרבית נתוני המאקרו שפורסמו לאחרונה משקפים את הפגיעה בפעילות שנרשמה בחודש יוני בעקבות המלחמה מול איראן.
"הירידה החדה בפעילות במהלך יוני הובילה לירידה של כ־0.7% במדד המשולב, בהובלת הירידה החדה בצריכה הפרטית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בירידה של כ־13% בהוצאות בכרטיסי אשראי, וזאת במקביל לירידה חדה בפעילות הסחר.
"הפגיעה בפעילות קיבלה ביטוי גם בשוק העבודה עם עלייה בשיעור האבטלה הרחבה לרמה הקרובה ל־10% ולירידה מסוימת בהיקף המשרות הפנויות, אם כי עיקר הירידה התמקדה בשירותי אוכל ואירוח, ענף שמתאפיין בשינויים חדים בביקוש לעובדים כתלות במצב הביטחוני. הפגיעה בפעילות ביוני צפויה לתרום לכך שהצמיחה ברבעון השני של השנה תנוע בסביבה אפסית־שלילית.
"עם זאת, האינדיקציות מתוך נתוני כרטיסי האשראי השוטפים לחודש יולי מצביעות על התאוששות מהירה חזרה לרמות שאפיינו את טרום המלחמה, כך שנתוני יולי, ובאופן רחב יותר נתוני הרבעון השלישי של השנה, צפויים לשקף את ההתאוששות שלאחר המלחמה".
גוזלן מנתח את הדברים ומעריך שכרגע השווקים מתמחרים הורדה ראשונה של הריבית בישראל בספטמבר, אבל יש לסייג מעט את הדברים שכן נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר לאחרונה במסיבת עיתונאים כי כל החלטה לגבי גובה הריבית תהיה תלויית נתונים ולא כחלק מאג'נדה אחרת.
גוזלן, כאמור, מעריך שהנתונים מבשילים לאט־לאט להקלה ולו מעטה בגזרה המוניטרית. כלומר, הורדה - גם אם מינורית - של הריבית בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו