"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
כפי שפורסם ב"ישראל היום"

אחרי שטענו ל"ניצול" מצד הצבא: מנכ"ל משרד הביטחון תוקף את האוצר

המחלוקת בין האוצר לצבא שנחשפה בשבוע שעבר ב״ישראל היום״ גרמה למנכ״ל משרד הביטחון להוציא הודעה חסרת תקדים • "משרד הביטחון פועל להשיג ניצחון בכל הגזרות", אמר מנכ"ל המשרד

,עודכן
0השמעה
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: גדעון מרקוביץ', אורן בן חקון

בעקבותהמחלוקת בין משרד האוצר לצבא ולמשרד הביטחון על הדרישות התקציביות של הצבא, מחלוקת שנחשפה ב"ישראל היום" בשבוע שעבר, מנכ״ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, הוציא היום (שני) הודעה חסרת תקדים בחריפותה למשרד האוצר.

כ"ץ וסמוטריץ' ,צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון.

״אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה. משרד הביטחון ימשיך לפעול בכל דרך כדי לספק לצה״ל את כל האמצעים הנדרשים לניצחון על האויב בכל הזירות״. אומר ברעם.

נזכיר כי הצבא דורש ממשרד האוצר לתקצב את מערכת הביטחון בתקציב עודף, מעבר לעלות המלחמה עם איראן, בסדר גודל של 10 מיליארד שקל. כלומר, הצבא מבקש כאן ועכשיו 30 מיליארד שקל להצטיידות והתמודדות עם המערכה הצבאית בכל הגזרות.

תיעודים מפעילות חיל האוויר במהלך 12 ימי המבצע // דובר צה"ל

באוצר מוכנים ״לשלם את החשבון״ של המלחמה עם איראן, כלומר כ-20 מיליארד שקל אולם על 10 מיליארד שקל נוספים הוא אינו מוכן לשלם מכמה טענות.

הטענה הראשונה של האוצר היא כי הצבא נוהג בבזבזנות, בטח בכל הנוגע לימי מילואים. הטענה השנייה היא, שמצבת האיומים אחרי המלחמה עם איראן השתנתה וצריך לבצע הערכה מחדש של האיומים והצרכים התקציביים של הצבא.

בצבא עונים כי הם מגיבים להחלטות הדרג המדיני ויש לכך עלויות. כל שינוי כזה צריך להיעשות על ידי הדרג המדיני וכל עוד זה לא קורה וכל עוד הדרג המדיני מטיל אינסוף מטלות על הצבא, יש צורך בכסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר