"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הניסיון להוריד את מחירי הדירות: זה החוק שיעלה להצבעה היום בוועדת השרים לחקיקה

הוותמ"ל הוקמה בשנת 2014 בהוראת שעה כדי להגדיל משמעותית את היצע הדירות בישראל • הוועדה אמורה להאיץ את קצב אישור תוכניות בניה גדולות של יותר מ-800 דירות על קרקעו תשל המדינה

,עודכן
0השמעה
משה ארבל, שר הפנים. צילום: אורן בן חקון

שנה אחרי שפורסם תזכיר החוק, תצביע היום (ראשון) ועדת השרים לחקיקה על הפיכת הוותמ"ל (הוועדת הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור) לוועדה קבועה. באופן עקרוני מדובר בבשורה לשוק הדיור בישראל אבל יש עם הוועדההזו גם בעיות בתחומי איכות הסביבה וכן הלאה.

הוועדה קמה בשנת 2014 בהוראת שעה שהוארכה מידי כמה שנים ובשנה שעברה החליטה הממשלה להפוך אותה לקובעה ואף פרסמה תזכיר חוק מתאים. עכשיו, שנה אחרי פרסום תזכיר החוק, תצביע ועדת השרים לחקיקה על הפיכת הוועדה לקבועה.

עכשיו נסביר את חשיבות הוועדה. באופן עקרוני הליכי תכנון של מתחמי דיור הן תהליך ארוך מאוד בישראל ולכן נוצר צוואר בקבוק בכל הנוגע לתכנון ואישור של הקמת מתחמי בניה. צוואר הבקבוק הזה יצר מגבלת היצע בתחום הדיור וזה אומר שמעט מידי דירות תןכננו בישראל ומעט מידי דירות יצאו לבניה וזה היה הגורם המרכזי לעליית מחירי הדירות בעשור האחרון.

צריך לזכור שדרך המלך לבלימת העלייה במחירי הדירות או לפחות לצמצום שלה, היא דרך צד ההיצע. כלומר להוציא כמה שיותר דירות לתכנון ואישור ואז למכרזים לקבלנים וכך ניתן יהיה לבלום את מחירי הדירות העולים. אמנם יש בעיות נוספות על הדרך, אבל אבן הראשה של הפתרון לבעיה נמצא בצד ההיצע.

כדי לטפל בצד ההיצע צריך היה לפעול בהסתכלות כוללת על שוק הנדל"ן, היכן נמצאות קרקעות של המדינה שניתן לבנות עליהןם ואז להעביר את הקרקע את התהליכים של התכנון והבניה בדרך מהירה (יחסית) שגוברת על הוראות בירוקרטיות שונות ואת זה הוותמ"ל אמורה לעשות.

הביקורת סביב עבודה הוועדה נוגעת לשליטה של רשויות מקומיות על התכנון של המתחמים שבשטחים שלהן וגם בעיות שנובעות משיקולי איכות הסביבה, אולם כשהמטרה היא להוריד את מחירי הדירות בדרך המלך (טיפול בצד ההיצע) נוצרות גם בעיות אחרות שצריך להתמודד איתן אך לא לעצור את התהליך הכולל.

באופן עקרוני הוותמ"ל מטפלת בקרקעות שנמצאות בבעלות המדינה ועליהן ניתן לבנות לפחות 800 דירות כשבשנת 2017 הותר לוועדה לטפל גם בקרקעות פרטיות שיש מבהן ריבוי של בעלים ולא ניתן לנהל מו"מ עם כל אחד בנפרד, משהו בסגנון הקרקעות שהיו בשדה דוב, וכן הלאה.

ככל הידוע, עד עכשיו החל שיווקן של 80 אלף יחידות דיור בישראל שהן תולדה של אישור מהיר בוותמ"ל, נתון חלש יחסית אבל באופן יחסי מדובר בכמות דירות שאמורה להקל (מאוד) על ההיצע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר