שנה אחרי שפורסם תזכיר החוק, תצביע היום (ראשון) ועדת השרים לחקיקה על הפיכת הוותמ"ל (הוועדת הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור) לוועדה קבועה. באופן עקרוני מדובר בבשורה לשוק הדיור בישראל אבל יש עם הוועדההזו גם בעיות בתחומי איכות הסביבה וכן הלאה.
הוועדה קמה בשנת 2014 בהוראת שעה שהוארכה מידי כמה שנים ובשנה שעברה החליטה הממשלה להפוך אותה לקובעה ואף פרסמה תזכיר חוק מתאים. עכשיו, שנה אחרי פרסום תזכיר החוק, תצביע ועדת השרים לחקיקה על הפיכת הוועדה לקבועה.
עכשיו נסביר את חשיבות הוועדה. באופן עקרוני הליכי תכנון של מתחמי דיור הן תהליך ארוך מאוד בישראל ולכן נוצר צוואר בקבוק בכל הנוגע לתכנון ואישור של הקמת מתחמי בניה. צוואר הבקבוק הזה יצר מגבלת היצע בתחום הדיור וזה אומר שמעט מידי דירות תןכננו בישראל ומעט מידי דירות יצאו לבניה וזה היה הגורם המרכזי לעליית מחירי הדירות בעשור האחרון.
צריך לזכור שדרך המלך לבלימת העלייה במחירי הדירות או לפחות לצמצום שלה, היא דרך צד ההיצע. כלומר להוציא כמה שיותר דירות לתכנון ואישור ואז למכרזים לקבלנים וכך ניתן יהיה לבלום את מחירי הדירות העולים. אמנם יש בעיות נוספות על הדרך, אבל אבן הראשה של הפתרון לבעיה נמצא בצד ההיצע.
כדי לטפל בצד ההיצע צריך היה לפעול בהסתכלות כוללת על שוק הנדל"ן, היכן נמצאות קרקעות של המדינה שניתן לבנות עליהןם ואז להעביר את הקרקע את התהליכים של התכנון והבניה בדרך מהירה (יחסית) שגוברת על הוראות בירוקרטיות שונות ואת זה הוותמ"ל אמורה לעשות.
הביקורת סביב עבודה הוועדה נוגעת לשליטה של רשויות מקומיות על התכנון של המתחמים שבשטחים שלהן וגם בעיות שנובעות משיקולי איכות הסביבה, אולם כשהמטרה היא להוריד את מחירי הדירות בדרך המלך (טיפול בצד ההיצע) נוצרות גם בעיות אחרות שצריך להתמודד איתן אך לא לעצור את התהליך הכולל.
באופן עקרוני הוותמ"ל מטפלת בקרקעות שנמצאות בבעלות המדינה ועליהן ניתן לבנות לפחות 800 דירות כשבשנת 2017 הותר לוועדה לטפל גם בקרקעות פרטיות שיש מבהן ריבוי של בעלים ולא ניתן לנהל מו"מ עם כל אחד בנפרד, משהו בסגנון הקרקעות שהיו בשדה דוב, וכן הלאה.
ככל הידוע, עד עכשיו החל שיווקן של 80 אלף יחידות דיור בישראל שהן תולדה של אישור מהיר בוותמ"ל, נתון חלש יחסית אבל באופן יחסי מדובר בכמות דירות שאמורה להקל (מאוד) על ההיצע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
