זעקת המורים שנשברו מהקיצוץ: "אני אוכל בצהרון, לא מחזיק רכב ונמנע ממותגים, כמה אפשר?"

קולות התסכול ממגזר המורים מתחזקים, שכן משכורותיהם נמוכות ממילא, וכל קיצוץ משפיע באופן דרמטי על יכולתם להתקיים בכבוד • מחקר של רייזאפ חושף כי כ-30% מהכנסות של עובדי ההוראה מקורן בעבודות נוספות

הפגנת מורים ב-2022. צילום: קוקו

מחאת המורים נגד הפגיעה בשכרם נמשכת בבתי ספר רבים ברחבי הארץ. המורים, שהצהירו על מחלה החל מיום ראשון, נאבקים לביטול הקיצוץ שנקבע בחוק לכלל עובדי המגזר הציבורי בעקבות הוצאות המלחמה הכבדות. קולות הזעקה ממגזר המורים מתחזקים, שכן משכורותיהם נמוכות ממילא, וכל קיצוץ משפיע באופן דרמטי על יכולתם להתקיים בכבוד.

נתונים מדאיגים עולים ממחקר שערכה חברת רייזאפ, המתמחה בשיפור תזרים אישי. המדגם, שבחן משפחות בהן שני בני הזוג עובדים כמורים, חושף תמונה קשה: ב-2024 עמד ממוצע ההכנסות החודשי על 37,442 שקל, כאשר רק 26,706 שקל מגיעים ממשרד החינוך. כלומר, כ-30% מהכנסות המורים מקורן בעבודות נוספות. מול הכנסה זו, ממוצע ההוצאות החודשי הגיע ל-39,269 שקל, מה שמותיר זוג מורים עם גירעון חודשי של 1,827 שקל, המצטבר ל-21,924 שקל בשנה.

דוברות שר החינוך

המצב לא השתפר ברבעון הראשון של 2025: זוג מורים הרוויח בממוצע 37,005 שקל לעומת הוצאות של 37,344 שקל, גירעון חודשי של 339 שקל. יש לציין כי תקופה זו אינה כוללת חגים וחופשות, בהן ההוצאות גבוהות יותר. ההכנסה ממשרד החינוך בלבד עמדה על 24,734 שקל, והתבססות על משכורות אלו בלבד הייתה מחמירה משמעותית את המצב הכלכלי.

לדברי תמר אברמסון, מנהלת פעילות רייזאפ בישראל: "הקיצוץ בשכר הוא עוד מכה בכנף למשפחות ישראליות שכבר חוו בינואר את הגזירות הכלכליות וביניהם עליית המע"מ, הארנונה, המים והחשמל יחד עם עליית המחירים בסופר ולאחרונה גם את עליית מחירי התחבורה הציבורית. אנחנו מפצירים בכל משפחה לא לחכות ולהפנים שהמצב לא הולך להשתפר בקרוב. משפחות שנערכו או שיתחילו להיערך עוד היום יכולות לשנות ולשפר את מצבן הכלכלי משמעותית קדימה".

אוהד לוזון, מחנך בתל אביב, סיפר לישראל היום על המאבק על רקע הפגיעה בשכר ועל ההוצאות אשר רק הולכות ומאמירות. לדברי לוזון: "אני הגשתי את מכתב ההתפטרות שלי בעקבות המצב ועל רקע המחאה. התקווה שלי היא שעוד ועוד מורים יצטרפו אלינו. מדובר ב-2,500 מורים אשר שובתים כעת. כאשר כתבתי את המכתב אתמול, לא הצלחתי לעצור את הדמעות. אני מחנך כיתה שאני מאד אוהב במשך שנתיים וכל רגע מהתקופה הזו היה תענוג. לראות איך ילד למשל כל כך התקדם במהלך השנתיים הללו, זה ממלא אותי סיפוק אדיר".

באשר לשכר ולהוצאות מספר לוזון: "אני חוסך בכל מקום שאפשר מבחינת ההוצאות שלי. אני כן מצליח לחסוך קצת כסף כי אין לי ילדים, אבל כאמור אין לי ילדים ואני חוסך המון. בבוקר למשל אני אוכל לחם וטחינה שהצהרון משאיר ובצהריים אני אוכל בצהרון. מבחינת קניות בסופר, אני לא קונה בסופרים השכונתיים ולא מתעצל. 

"השכר לא מאפשר מחיה". אוהד לוזון, צילום: ללא

"אני נוסע באוטובוס עם עגלת קניות ורוכש את רוב הקניות בימי שוק. אני לא קונה מותגים. אני משלם 3,000 שקלים שכר דירה. אני גר בדירה של 15 מ"ר. אני מרוויח 8,400 שקל נטו. אני מחנך בכיתה בהיקף של 95% משרה ואני גם רכז טיולים. שנה הבאה אני אמור לקבל העלאת דרגה בשכר כי אני מלמד במשך שלוש שנים במשרד החינוך. מדובר בתוספת של 800 שקל וזה הקיצוץ בעצם שקיצצו לי. חשוב להבין שמורה ותיק יספוג קיצוץ של 1,000-1,100 שקל בשכר. אצלי זה עוד 'בקטנה' וזה קשוח מאד. לוזון מספר כי אין לו רכב והוא מתנייד בתחבורה ציבורית, מה שחוסך לו עוד עלויות.

לדבריו: "אני נוסע באוטובוס לכל מקום ואף ברולרבליידס. בשבתות כשאין תחבורה ציבורית, אני רוכב על רולרבליידס לכל מקום, אפילו עד לראשון לציון וזה קרה שש פעמים השנה. תל אביב היא עיר מאד יקרה. זו אחת הסיבות שאין הרבה מורים במרכז, שכר של 8,000 שקל פשוט לא מספיק. אני התאהבתי במקצוע ובילדים. לצערי השכר לאחר הקיצוץ אינו מאפשר את המחיה שלנו".

א', מורה בבית ספר בתל אביב, אשר נמנית גם היא בין המורות השובתות, סיפרה ל"ישראל היום": "אתמול החזקתי את הטלפון ביד ושאלתי את עצמי מי יכול להיות בצד השני של הקו כדי שיבין ויוכל לעזור לנו. לצערי לא הייתה לי תשובה. בהסתדרות המורים מחזיקים בעמדה שהם השיגו הסכם ושאנחנו צריכים לחזור לעבודה, אבל זו בדיוק אותה הרעת תנאים, פשוט במסווה.

"במקום לגזור ישירות מהתלוש, יפגעו בוותק שלנו ובתנאים אחרים. במערכת החינוך יש מדרגות שכר והן מתבטאות בוותק, בהשכלה, בתפקידים שאתה לוקח על עצמך ועוד. את הכסף שנלקח מהתלוש שלי, לקח לי חמש שנים להרוויח אותו. מגזרים אחרים במגזר הציבורי יכלו להמיר את הפגיעה בשכר בהסכמים שהם עשו כמו ימי חופשה. אני מורה למעלה מעשור. אני בעלת תואר שני ואני רואה בהוראה את הקריירה שלי.

השביתה השבוע באשדוד. "לא רוצים שיירחמו עלינו", צילום: לירון מולדובן

"אנחנו לא רוצים לסחוט דמעות, לספר סיפורים מכמירי לב ושירחמו עלינו אלא להתפרנס מהעבודה שלנו. לאורך כל שנות העבודה שלי, אני מחזיקה בשתי משרות ואני לא היחידה. אני ממלאת תפקידים נוספים בבית הספר, מבצעת תגבורים בחופשות ועוד. עם זאת, יש מצבים בחיים שלא ניתן כבר לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה. אני גם הורה. אף אחד לא חשב שהוא יתעשר ממשכורת ההוראה, אבל גוזרים לנו כעת כסף מהמכולת ולא מהחיסכון שלי. מדובר בתוספת מינימום שהרווחתי בוותק, בניסיון ובהשכלה".

לגבי ההוצאות וההכנסות היא מספרת: "השכר שלי מכסה בדיוק את ההוצאות של כרטיס האשראי ואת הוראות הקבע. זה לא כולל את שכר הדירה וההוצאות הנלוות, כמו מסגרות לילדים, אשר כוללות גן פרטי. לזה מצטרפות עליות המחירים במשק וההורדה שלנו וסביר להניח שהמשכורת כבר לא תכסה את ההוצאות הללו. מעבר ליוקר המחייה בישראל, בתי הספר בתל אביב סובלים ממצוקת כוח אדם בגלל יוקר המחיה בתל אביב.

"אם יש מורה צעירה, לאחר כמה שנים היא עוזבת את העיר ואז צריך להכשיר שוב מורים. הבעיה שהתלוש שכר הוא כל כך נמוך שלמורים רבים לא משתלם לעשות את הנסיעות. בשורה התחתונה זו הגזירה ששברה את גב המורה. אני שובתת בלב כבד. אנחנו לא מעוניינים לשבת בבית אלא להתפרנס. לצערי, כל עבודה מכבדת את בעליה חוץ ממקצוע הוראה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר