"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאבק על הקידום: החל בחודש יולי ייעצר קידום של אלפי עובדים בשירות הציבורי

הסיפור הזה הופך מעניין מרגע לרגע והוא פותח צוהר לאיך מקדמים עובדים בשירות הציבורי • המדינה החליטה שלא להכיר בעבודה נוספת במשרד כתוספת ניקוד לצורך קידום • הסתדרות עובדי המדינה פנתה לבית הדין שיכפה על המדינה לבטל את ההחלטה

,עודכן
0השמעה
משרד הפנים בירושלים. צילום: יואב ארי דודקביץ'

הסיפור הזה פותח צוהר (ואפילו יותר מאחד כזה) לדרך בה מקדמים עובדים בשירות הציבורי. באופן עקרוני המוביליות של העובדים בשירות הציבורי היא לא מהמשופרות ולכן בכל פעם שעובד רוצה לעבור תפקיד או להתקדם הוא צריך לעבור מכרז - או סוג של כזה.

במכרז הזה ניתנות נקודות על הניסיון של העובד בתפקיד ממנו הוא רוצה לעבור אבל יש בעיה. אם התפקיד עליו הוא מתמודד כולל דרישות למגוון רחב יותר של ניסיון מקצועי הרי שלעולם העובד לא יעמוד בו שכן, נזכיר, המוביליות בתוך הישרות הציבורי היא לא מהמשופרות.

הנוהג שהתפתח עם השנים, כדי לאפשר את המעבר בין תפקידים וקידום, היה כזה: אם עובד ביצע מטלות מהסוג שדורש התפקיד החדש, אולם מטלות אלה לא נכללו בהגדרות התפקיד שלו. הרי שביצוע המטלות נחשב לו כניסיון מקצועי מתאים ולכן הוא מקבל ניקוד חיובי עבור המטלות שביצע.

כאן מתחילה הבעיה: נציבות שירות המדינה הבינה שאין לה יכולת לעקוב אחרי ביצוע המטלות האלה ומשאלה פני הדברים הרי שלא ניתן לבדוק את האמיתות של הדיווח של העובד ולכן ה נציבות החליטה: לבטל את השיטה הזו לגמרי. כלומר, עובד יוכל להתמודד לתפקיד אחר או על קידום, רק בתחום בו יש לו ניסיון מוכח במשרה שביצע בעבר. מטלות לא ייחשבו.

אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה,צילום: הסתדרות עובדי המדינה

הסתדרות עובדי המדינה נזעקה ופנתה לנציבות שירות המדינה בבקשה לבטל את הנוהג שהשתרש אולם הנציבות סירבה. הסתדרות עובדי המדינה פנתה היום (שני) לבית הדין לעבודה כדי שיכפה על המדינה להכיר במטלות כניסיון.

מהסתדרות עובדי המדינה נמסר: "הסתדרות עובדי המדינה פנתה לבית הדין לעבודה בתל אביב בדרישה להוציא צו מניעה זמני נגד החלטה חד-צדדית של נציבות שירות המדינה, שלפיה יבוטל טופס "המטלות" – טופס ייעודי המאפשר לעובדים להוכיח ניסיון מקצועי בביצוע משימות שאינן כלולות בהגדרת תפקידם הרשמית, לצורך הגשת מועמדות למכרזים פנימיים.

"הסתדרות עובדי המדינה טוענת כי ביטול הטופס – החל מה-1 ביולי– יפגע באלפי עובדים שביצעו בפועל משימות אדמיניסטרטיביות, ניהוליות או אחרות לאורך שנים, אך ייחשבו פורמלית כמי שחסרים את הניסיון הדרוש".

עו״ד אופיר אלקלעי, יו״ר הסתדרות עובדי המדינה: ״אנו לא נשלים עם פעולה זו ונפעל בכל האמצעים החוקיים למניעת הפגיעה המיותרת בעובדי המדינה המסורים.״

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר