"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנק ישראל חושש מההתפתחויות הכלכליות: מורה לבנקים למתן את חלוקת הדיווידנדים

הרווחיות של המערכת הבנקאית צפוייה להיות גבוהה גם השנה ובפיקוח חוששים שהמערכת תמקסם את היכולת שלה לחלק דיווידנדים לבעלי המניות ומכאן הוא מורה למערכת לא לחצות את רף חלוקת הדיווינדים שעומד היום על 40% מהרווח הנקי

,עודכן
0השמעה
פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל. צילום: אורן בן חקון

המערכת הבנקאית צפוייה להציג השנה רווחים שינועו סביב ה-30 מיליארד שקל שנובעים בעיקר מהריבית הגבוהה בישראל ומהאינפלציה הגבוהה ומכאן עולה חשש בפיקוח על הבנקים שהבנקים יבקשו למקסם את היכולת שלהם לחלק דיווידנים. בבנק ישראל פנו לבנקים והורו להם לנהל באופן שמרני את ההון, זאת בשל החשש ששינויים גיאופוליטיים כמו גם שינויים חקיקתיים יביאו להתערערות המצב הכלכלי בישראל.

באופן עקרוני המערכת הבנקאית אימצה מדיניות חלוקת דיווידנים שאושרה על ידי הפיקוח והיא עומדת על 40% מהרווח הנקי. רמה שנחשבת סבירה מאוד ומאזנת בין הצרכים של בעלי המניות וההחזר הנדרש על ההשקעה שלהם לבין היציבות הנדרשת מהמערכת הבנקאית. החשש בבנק ישראל הוא שהמערכת תביא לקצה את חלוקת הדיווידנדים ואף תחרוג מכך בשל הרווחיעם הגבוהים הצפויים גם השנה.

יחד עם זאת, הסיכונים של הכלכלה הישראלית גבוהים מאוד בשלב הזה והם נובעים בעיקר מהמלחמה שהעלות שלה מכבידה מאוד על משקי הבית (כמו למשל העלאות המסים) ועלולה במעלה הדרך להביא לעלייה בחובות שיהיה קשה לגבות אותם וזאת שלא לדבר על היכולת של משקי הבית להגדיל את היקף החובות לצריכה פרטית שהם יכולים לקבל מהמערכת הבנקאית.

לזה צריך להוסיף שינויי חקיקה פופוליסטית שעלולה לחייב את הבנקים לשלם ריביות על יתרות מזומנים שנמצאות ללא שימוש כמו גם להגביל את היכולת של הבנקים לגבות ריבית תואמת את הסיכון של הלווים וזה עלול לדרוש מהמערכת לרתק הון נוסף ולכן בפיקוח מבקשים מהבנקים להיערך בהתאם ולהותיר די מזומנים בקופה כדי להתמודד עם תקופת חוסר הוודאות הזו.

מבנק ישראל נמסר: "בתקופה זו, בה אי הוודאות הגיאופוליטית והשלכותיה הכלכליות עדיין מלוות אותנו, חשוב שהבנקים ינהלו את ההון שלהם בצורה שמרנית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר