"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיר בעולם ההשקעות עונה: להשקיע בארץ או בארה"ב?

יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור, מזהיר מפני תנודתיות בשווקים • "אם החברות בארה"ב לא יציגו רווחים בשיעור דו ספרתי, נראה מימושים" • על הבנקים הוא אומר: "אחרי שהלחץ ממנית לאומי ירד, הם עדיין מעניינים"

,עודכן
0השמעה
יוסי לוי. צילום: מור בית השקעות

הלילה (בין חמישי לשישי) שבר מדד S&P 500 שיא חדש למרות חוסר הוודאות הנוגע לכניסה של דונלד טראמפ לבית הלבן. כרגע קשה להבין את הכיוון הכללי שאליו מושך הנשיא החדש בארה"ב, אולם יש כבר כמה מוסכמות: הוא עומד להטיל מסים על היבוא לארה"ב, לצמצם את התמיכה הצבאית באירופה ומעל הכל הוא רוצה לעודד קידוחי נפט מה שיביא לירידה במחירים לטווח הבינוני.

יוסי לוי, מנכ"ל מור, המחזיקה בתיק השקעות של 136 מיליארד שקל, ומהווה אחד מהגופים המרכזיים בשוק ההון המקומי אומר ל'ישראל היום": "ראינו בארה"ב מהלכים במניות שקשורות למדיניות של טראמפ. ראינו שמניות האנרגיה הנקיה יורדות ואנרגיה רגילה עולות. אין ספק שבחודשים הקרובים נראה תנודות בשווקים בהתאם לצווים של טראמפ והנחת העבודה שקצב הוצאת הצווים והחוקים שלו יהיה גבוה, וזה אומר שנראה תנודות חדות פעם למעלה ופעם למטה. כל יום יהיה משהו אחר וכיוון אחר".

חברת דירוג האשראי S&P,צילום: רויטרס

"באופן עקרוני את שוק המניות מתמחרים לפי שוק האג"ח, שכן הוא מסמן את הסמן הימני בכל הנוגע להשקעה חסרת סיכון. לוי אומר כי "התשואות בארה"ב עדיין גבוהות למרות הירידה מ-4.8% ל-4.56%. אנחנו רואים עכשיו שוב את התשואות זוחלות למעלה".

לדבריו, "מה שגורם לכך זה הפחד של השווקים מהחלטות של טראמפ בנוגע למסים ומכסים על היבוא לארה"ב. זה עלול לגרור את העולם למלחמת סחר שתגביר את האינפלציה. אני מניח שטראמפ ימשיך ללחוץ על יו"ר הפדרל ריזרב להוריד ריבית וזה דבר משמעותי. מהצד השני, אנחנו מבינים שטראמפ הולך להוריד רגולציה בעיקר בעולמות קידוחי הנפט. זה יגרום לירידה במחירי הנפט וזה ישפר את הכלכלה".

באשר לשוק המקומי, הבורסה בישראל, אומר לוי "שבוע אחרי הפסקת האש כבר הכל מגולם. הבורסה עלתה כבר ב-30% בחודשים האחרונים וכל החדשות הטובות מגולמות במחירים. מה שכן אנחנו רואים השפעה על השקל-דולר. השקל מתחזק מול הדולר והוא מתקדם לכיוון המספר העגול של ה-3.5 שקל".

לגבי מניות הבנקים שהן המנוע של הבורסה בתקופה האחרונה אומר לוי: "בסך הכל ראינו מימושים גדולים בבנק לאומי על ידי אהרון פרנקל, אחרי שהבנקים עשו מהלך מרמות של 0.8 על ההון ל-1.1 על ההון (יחס של שווי שוק להון עצמי שזה המונח המקובל למדידת שווי של בנק, נ"כ) שזה משמעותי. הבנקים ימשיכו להפגין רווחים גבוהים כל זמן שהריבית גבוהה וזו בהחלט השקעה ראויה היום".

"שבוע אחרי הפסקת האש כבר הכל מגולם" עליות בבורסה (ארכיון),צילום: יהושע יוסף

לשאלת השאלות, אם זה הזמן לממש רווחים ולהוציא כסף מישראל, אומר לוי: "זמן להוציא כסף מישראל? לא הייתי עושה את זה. צריך להסתכל על הדברים ככה: ה-S&P נסחר עכשיו במכפיל 25 עם צפי למכפיל 22. השוק יהיה רגיש לשינויים ברווחיות ובתחזיות הרווח. ככל שהשנה עוברת אנחנו מעמתים את מחירי המניות לפי הרווחים ואם העלייה ברווחים תהיה פחות מדו-ספרתי, נראה מימושים.

"בישראל המכפילים היו סביב 10. עכשיו הם 14 אחרי העליות האחרונות וזה אומר שהמחירים עדיין זולים משמעותית בהשוואה לארה"ב. שימו לב לזה: ראינו עליות בעיקר בחברות הביטחוניות שיש להן הזמנות גדולות מהצבא שחייב למלא את המלאים. התעשיות הביטחוניות כאן מקימות קווי ייצור חדשים, וגם באירופה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מצטרפת לחשש מהחלטות של טראמפ לא לעזור לאירופאים דבר שיעלה את ההוצאה הביטחונית שלהם ל-3% מהתקציב. אנחנו רואים את החוזים עם רפאל והתעשייה האווירית גם בתחום מערכות ההגנה וגם בטילים. אנחנו נמשיך לראות הזמנות גדולות מהחברות האלה וזה מקרין באופן חיובי על הכלכלה הישראלית. אז כשאתה שואל אם להוציא כסף מישראל? אני לא הייתי עושה את זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר