"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכלכלן הבכיר שחושש מ'ביקוש כבוש' שיתפרץ עם סיום המלחמה

אחד החששות של הכלכלנים הוא מפני ביקושים כבושים שיתפרצו עם סיום המלחמה • יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון, מעלה את החשש לפיו המפונים אגרו לא מעט כסף בתקופת המלחמה וזה יביא לגל ביקושים שילחצו את האינפלציה כלפי מעלה

,עודכן
0השמעה
קניון עזריאלי בתל אביב // צילום: יהושע יוסף. צילום: יהושע יוסף

סיום המלחמה עשוי או עלול להביא לעלייה חדה בביקושים בכלכלה הישראלית ועכשיו צריך לנתח את הדברים ולהגיע למסקנה: האם מדובר בגל ביקושים בריא שיביא לצמיחה מואצת של הכלכלה הישראלית או שמדובר בגל ביקושים שיביא להתפרצות מחודשת של האינפלציה. כך או אחרת, הכלכלנים אינם תמימי דעים ביחס להשלכות של ביקושים כאלה, ולא נותר לנו אלא להביט על הניתוחים השונים ולהסיק מסקנות באופן עצמאי.

יונתן כץ הוא אחד הכלכלנים הבכירים בשוק ההון, הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון שפעיל מאוד בקרב המוסדיים ומכאן החשיבות בניתוחים שלו.

בסקירה השבועית כותב כץ כי קיים חשש מ"ביקוש כבוש" כפי שאירע בסיום מלחמות קודמות. כץ מציין את דוח בנק ישראל לשנת 2023 (שפורסם עמוק בתוך 2024) אשר גילה כי עודפי המזומנים שנצברו אצל הישראלים עמדו נכון לאותה השנה על 200 מיליארד שקל. הכסף הזה לא מצא את דרכו לכלכלה הריאלית שכן המלחמה בלמה את היציאה של הישראלים לחו"ל ואת הריצה לקניונים, וזה מעלה חשש שעודפי המזומנים האלה ימצאו את דרכם בעצימות גבוהה (מאוד) בקניונים.

כץ מציין עוד את העובדה שהמפונים והמגויסים צברו עוד מזוזמנים במהלך תקופת הפינוי והשירות במילואים ואלה יתווספו לביקושים שיבואו בסיום המלחמה. כץ מציין את מחירי השכירות שצפויים לעלות מאחר שהרבה סטודנטים היו מגויסים למילואים ולכן לא שכרו דירות. כעת ההערכה היא שהביקושים האלה יחזרו לשוק ויביאו ללחץ מחירים.

כץ מציין עוד כי תחזית הצריכה הפרטית של בנק ישראל מדברת על עלייה של 7.5% בהוצאה - נתון גבוה מהתחזית הקודמת של בנק ישראל שעמדה על 7%. מרבית הכלכלנים מעריכים, כותב כץ, שכרגע הקצב הזה עומד על עלייה של 3.2%, מה שאומר שאנחנו צפויים לחוות גל שיכפיל את ההוצאה הפרטית וכאמור עלול להביא ללחץ מחירים.

השורה התחתונה של דברי כץ היא שבנק ישראל לא יוכל אפילו לשקול הורדת ריבית לפני חודש מאי הקרוב. למרות זאת, כץ עדיין מעריך שבנק ישראל יוריד את הריבית שלוש פעמים השנה וזה אומר שלפחות לפי ההערכות האלה ריבית בנק ישראל בסוף השנה תתייצב על פחות מ-4%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר