מצב מדאיג בתעשיה הישראלית: מחסור חמור בעובדים והדרדרות כלכלית

סקר שערכה חברת הייעוץ הישראלית "תפן", גילה כמה נתונים מטרידים מאוד על מצבה של התעשיה הישראלית. הסקר, כפי שפורסם ב'ישראל היום' מראה היקף הפגיעה ארוכת הטווח בתעשיה בצפון ובדרום משמעותי מאוד אבל יש כאן איזו בעיה מבנית שצריך לטפל בה, כאן ועכשיו, שכן אם לא תהליך השיקום יפסח על התעשיה ומכאן יפסח על מקומות העובדה של מי שחוזר לישובים שפונו ונפגעו במלחמה.

מלי ביצור פראנס, מנכ"לית תפן ומי שערכה את הסקר ומצויה היטב בפרטים מסבירה שאמנם המלחמה פגעה משמעותיצת בתעשיות בישראל אבל יש כאן הזדמנות שכן כל הצפון, הדרום ולמעשה המדינה כולה נכנסת לתהליך של שיקום. בראיון ל'ישראל היום' היא אומרת שללא טיפול בהון האנושי ובמערכת החינות הבעיה ארוכת הטווח לא תיפתר וללא סיוע של המדינה בהתמודדות עם חרמות בחו"ל על מוצרים ישראלים, היצוא ידרדר משמעותית.

- עד כמה החרמות בחו"ל פוגעות ביצוא? המספרים כרגע נראים סבירים.

"זה מטעה, בסקר שעשינו ומדובר על 1,500 מפעלים בצפון והדרום ששם נמצאים חלק לא קטן של המפעלים בישראל, 30% מהמפעלים מדווחים על ירידה בביקושים וזה אומר שגם אם אתה לא רואה עכשיו את הירידה במכירות כי אתה מספק מוצרים שכבר הוזמנו והאספקה שלהם התעכבה בגלל המלחמה, הירידה בביקושים תפגוש את כולם במעלה הדרך ואני מזכירה שאנחנו מדברים על 30% מהמנהלים של המפעלים שמזהים את זה כבר עכשיו".
- ומה קורה בצפון ובדרום?

"כ-60% ממנהלי המפעלים מדווחים כי מצבם הכלכלי הוחמר ויש כאן תעשיה משמעותית בצפון ובדרום. נתון חמור עוד יותר מגלה כי אלה שעוד לא זיהו החמרה במצב הכלכלי כן מדווחים על תחילתה של החמרה כזו".

- לפחות אנשים יקבלו את הפיצוי מהמדינה והכל יהיה בסדר, לא?

"זה לא מדויק, אנחנו מדברים על מפעלים שחלקם כבר קיבלו סיוע כלכלי והם עדיין בבעיה. אתה צריך להבין שהתעשיה הישראלית נכנסה למלחמה כשהמצב שלה כבר היה לא טוב וזו הייתה הידרדרות שהתחילה מעודף רגולציה ממחסור בכוח אדם איכותי וכן הלאה. אנחנו רואים את זה עם עשרות מפעלים שאנחנו עובדים איתם ותחשוב על ההיקפים כי אנחנו לא עובדים עם כולם. העזרה צריכה להיות הרבה יותר מכסף, היא צריכה למצוא פתרונות לבעיות שונות כשהזרמה של כסף לא תהיה הפתרון".

- נושא כוח האדם יפתר כשהמילואימניקים יחזרו?

"הבעיה התחילה עוד לפני המלחמה והמלחמה רק העצימה את הבעיה. חסרים מהנדסים היום בישראל ואלה שיש, האיכות שלהם לא משביעת רצון ולכן צריך להכשיר אותם מעבר להשכלה הפורמלית שלהם, זה משהו שהמדינה צריכה לעשות. המדינה צריכה לטפל בכל נושא הכשרות העובדים וההשכלה שלהם כי הטובים פשוט עוזבים לחו"ל והיתר, התעשיה עצמה צריכה להשקיע בהשבחה שלהם. לא בהתאמה שלהם למפעל ספציפי אלא בכלל ליישר קו עם ידע וכן הלאה".

- ראית את המבחנים במתמטיקה?

"כשאנחנו מגייסים את טובי המהנדסים אנחנו לא מוצאים אותם. הרמה יורדת והטובים עוברים לחו"ל. במישור קצר הטווח צריך לעשות הכשרה מהירה ואיכותית בישראל ואז לייצר תוכנית ארוכת טווח שתתחיל בגן כשהאופציה השניה היא להביא מהנדסים מחו"ל. תיקח לדוגמא את התעשיות הביטחוניות, המפעלים שלהם כרגע לא עומדים בביקושים, הם צריכים עובדים ואין וככה המפעלים הביטחוניים לא יכולים לעמוד בביקושים. זה מקום שהמדינה צריכה להיכנס אליו, לאתר אנשים שרוצים ויכולים ולעשות להם הכשרה מתאימה כשעבודה מובטחת להם בחברות הביטחוניות. תחשוב מה זה יעשה לכולם וזה לא עולה כסף למדינה, בטח לא כסף משמעותי".

- אם כך, אפשר להגיד שחשיבה אסטרטגית זה לא משהו שיש כאן בעשור וחצי האחרונים.

"תיקח לדוגמא את מחסור הידע. תחשוב על מצב בו המדינה הייתה עושה מאגר מידע של כל המפעלים שיש בישראל ומה הם מייצרים. תחשוב שיש לך מפעל שצריך לקנות משהו מתעשיית הפלסטיקה. אם יש מאגר כזה, קל לך להגיע למפעל שמייצר את מה שאתה צריך כי הוא נמצא בסך הכל שעתיים נסיעה ממך, אבל בלי מאגר כזה, אתה מתחיל לחפש עד שאתה מוצא ספק בחו"ל מבלי לדעת שיש מפעל כזה ממש לידך, זו חשיבה אסטרטגית שלא עולה כלום אלא דורשת רק חשיבה".