"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הראשון מסוגו בעולם: החלו בדיקות ראשונות להקמת נמל צף בישראל

במספר מדינות בעולם כבר יושמו פרויקטים של איים מלאכותיים למטרות שונות, אך לא נמל • לצורך מודל האי הצף, נבנתה במיוחד בריכת ניסוי במכון הישראלי לחקר הנדסה שבטכניון

,עודכן
0השמעה
בקרוב יהיה גם אחד צף? נמל חיפה. צילום: דוברות ההסתדרות

חברת נמלי ישראל חשפה כי בימים אלה כי מתבצעות בדיקות ראשונות להקמת הנמל הבא של ישראל - שיהיה נמל הצף הראשון מסוגו בעולם. הצורך בהקמת נמל חדש, נועד לענות על הצרכים בשנים הקרובות, ובגידול במטען כללי ולמכולות. בחברת נמלי ישראל מסבירים כי ההחלטה על הקמת נמל צף, התקבלה לאור העובדה כי עתודות קרקע לפיתוח במדינת ישראל הולכות ומצטמצמות, וכי אין מספיק חול זמין לצורך שהינו מרכבי חשוב בשיטה שנעשתה עד היום בהקמת נמלי ים בישראל.

מזה עשורים, מומחים בעולם שוקדים על פיתוח טכניקות ושיטות להרחבת הקרקע הזמינה לתוך הים לדוגמא באמצעות ייבוש שטח ימי או באמצעות הנחת משטחים צפים שניתן להקים עליהם תשתית כלשהי לצרכים שונים כגון: תעשיה, שדה תעופה, נמל ימי, מגורים, חקלאות ועוד. במספר מדינות בעולם כבר יושמו פרויקטים של איים מלאכותיים למטרות שונות, אך לא נמל.

האיים המלאכותיים בדובאי,צילום: Getty Images

לצורך מודל האי הצף, נבנתה במיוחד בריכת ניסוי במכון הישראלי לחקר הנדסה ((CAMERI שבטכניון. במסגרת הבדיקות, נבחנים גורמים שיכולים להשפיע על הנמל ובהם גובה הגלים, תנאי מזג האויר ועוד. הנמל הצף שבוחנים הינו באורך של כ-2.5 ק"מ, בעומק של 13-32 ק"מ וכ-1.5 ק"מ מהחוף. בדיקת ההתכנות והתכנון הראשוני יבוצעו ביחס לחופי חדרה, אולם המסקנות שיעלו ממנו, יאפשרו קבלת החלטה רחבה יותר, שאינה קשורה בהכרח למיקום זה.

מנכ"ל חברת נמלי ישראל, טיקו גדות, התייחס לאירוע כמשנה מציאות בתחום הנמלים: "מחקר ופיתוח בנושא איים מלאכותיים מהווים המשך של העמקת הידע והיכולות של חברת נמל ישראל שנצברו במשך שנים רבות, כחברה שמהווה אוטוריטה מקצועית עבור משרדי הממשלה בתחום ההנדסה הימית. הפרויקט להקמת נמל צף ישנה את התפיסות שהיו מקובלות עד היום בעולם להקמת נמלים. אנחנו עמלים להפוך את החלום למציאות ולתת למדינת ישראל אופק לשנים רבות קדימה".

אוניות סוחר בנמל אשדוד,צילום: קוקו

ראש אגף הנדסה חופים וים בחברת נמל ישראל, דניאלה אוסטרובסקי פרסלר, מסבירה על ההחלטה לבנות נמל צף בים: "אחרי בניית הנמלים החדשים היה תהליך של הפקת לקחים ונמצא שאין מספיק חומרי גלם ועתודות הקרקע הזמינות לבניה ופיתוח נמל חדש. ככל שמתרחקים מהחוף, העומק גדל וצריך הרבה יותר חול. משאב שנמצא במחסור".

סיבה נוספת שמציינת אוסטרובסקי פרסלר להקמת נמל צף היא "שבמשך השנים, יחד עם גידול שטחי הערים ופיתוח הכלכלה במדינה, החופים של ישראל נתפסו על ידי מתחמי להפקת אנרגיה, שמורות טבע, מרינות, נתבי השייט, בסיסי צבא ועוד, כך שהחלופה היחידה מבחינתנו היא קמת נמל צף המרוחק מהחוף. מתוך כ-180 ק"מ רצועת חוף, כ-160 ק"מ תפוסים כבר כיום".

מנכ"ל המכון הישראלי לחקר הנדסה (CAMERI), רותם כהן, הוסיף: "אנו גאים להציג את המודל הפיזיקאלי הראשון של נמל צף, שהולך לשנות את העתיד התחבורתי במדינת ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר