"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כפי שחזו הכלכלנים: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

הריבית נותרה על 4.5% • בנק ישראל ניצב בפני אתגר מורכב: מצד אחד האינפלציה עומדת על 3.5%, גבוה מיעד יציבות המחירים, ומנגד המשק זקוק לתקציבי ענק לשיקום הצפון והדרום והוצאות ביטחוניות • הגירעון הצפוי של 4.5% עלול לזנק אף יותר, כשבשוק ההון מעריכים שיתקרב ל-5% • התוכניות לשיקום האזורים שנפגעו והגדלת תקציב הביטחון צפויים להגביר את הלחצים האינפלציוניים, מה שמחייב את בנק ישראל לשקול בזהירות כל צעד בדרך

,עודכן
0השמעה
שטרות כסף (אילוסטרציה). צילום: יהושע יוסף

בנק ישראל הודיע היום (שני) כי הריבית נותרה ללא שינוי על 4.5%, בדיוק כפי שחזו הכלכלנים. היעד המרכזי של בנק ישראל הוא בבלימת האינפלציה בזמן שבו אנו מדברים על כלכלה שנמצאת עדיין במצב בו האינפלציה עומדת על קצב שנתי של 3.5% וזה אומר 1% מעל מרכז יעד יציבות המחירים. צריך לזכור שהאינפלציה אמנם צפויה להיכנס לתוך היעד אי שם בשנת 2025 אבל צריך לזכור שמלאכת השיקום של יישובי הצפון והדרום עוד לא החלה והיא תדרוש הוצאה כספית משמעותית של המדינה.

הוצאה כספית משמעותית של המדינה על השיקום מייצרת אינפלציה באופן טבעי וכאן עוד אף אחד לא יודע כמה כסף צריך יהיה לשיקום וזאת למרות שהממשלה תיקצבה את שיקום הצפון ב-15 מיליארד שקל.

לא ידוע כמה כסף צריך לשיקום, בנק ישראל (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

נתון נוסף שיש לשים אליו לב והוא דורש מבנק ישראל להיות זהיר עוד יותר הוא נושא הגירעון וכאן אנחנו מדברים על מצב בו הממשלה מכוונת לגירעון של 4.5% בשנה הבאה. בשוק ההון טוענים שהגירעון יהיה הרבה יותר גבוה ויותר לכיוון של ה-5% מאחר והוצאות הביטחון עוד לא הובהרו עד תום לא ברמה השוטפת ולא בהתאם להמלצות ועדת מגל שידרשו תיקצוב נוסף.

עשן אופף את מטולה במהלך המלחמה (ארכיון),צילום: אי.אף.פי

כל אלה, עלות שיקום הצפון והדרום והוצאות הביטחון יביאו לעלייה משמעותית בהוצאה הציבורית וזה אומר לחצים אינפלציוניים ומכאן נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, משדר לשווקים כל הזמן כי בכוונתו לשמור על מדיניות מוניטרית זהירה. זה לא אומר שהריבית לא תרד במעלה הדרך ובבנקים מדברים על הורדת ריבית של 0.5% בשנה הבאה. אלא זה אומר שהקצב יהיה מתון ותחילת התהליך תהיה אף היא במעלה הדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר