"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שחיקה, חרדות וירידה במחוברות הרגשית: המחיר הנפשי של העובדים מפרוץ המלחמה

סקר חדש מגלה: כ־60% מהעובדים חשים כיום שחיקה, עובדה שמצריכה חשיבה מחודשת בארגונים

,עודכן
0השמעה
שנת המלחמה. מדחי אל דחי. צילום: אייל מרגולין-ג'יני

עוד מחיר עגום: סקר חדש שערכו לאחרונה עמותת "משאבי אנוש ישראל" והמרכז האקדמי פרס, חושף ממצאים מטרידים בעניין מידת המחוברותשל העובדים כיום. זו נמצאה נמוכה משמעותית ממידת המחוברותבתחילת המלחמה.

לפי הסקר, כ־60% מהעובדים חשים כיום שחיקה, עובדה המצריכה חשיבה מערכתית מחודשת בארגונים, ומעלה שאלות לגבי ההתמודדות הממושכת עם האתגרים התעסוקתיים שמציבה המלחמה.

לעומת זאת, בקרב אנשי משאבי אנוש רק 26% מהמשיבים דיווחו על מצב של שחיקה. ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"לית עמותת "משאבי אנוש ישראל", מסבירה: "במצבי משבר העשייה המאתגרת והמתמשכת מניעה את ההתמודדות, גם כשאין אפשרות לקחת פסק זמן או להישבר".

לדברי ד"ר הילה פרץ, מרצה בכירה במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל וחוקרת מטעם העמותה, "נשות משאבי האנוש מתמודדות עם אתגרים משמעותיים כמו שחיקת עובדים ועבודה בתנאי אי־ודאות, אך הן שומרות על רמת אופטימיות גבוהה יחסית, המאפשרת להן להתמודד בצורה מיטבית עם המצב".

הדיכאון עולה. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

הסקר העלה כי שני הגורמים המרכזיים אשר מסייעים לנשות משאבי האנוש להתמודד עם האתגרים הם תקשורת תדירה עם ההנהלה והתייעצות עם קולגות.

ד"ר ליעד ברקת־בוימל, ראש התוכנית לתואר שני בייעוץ ובפיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, מסבירה: "תקשורת שקופה ותמיכה חברתית מהותיות בתקופה של אי־ודאות. אלו שני מקורות חשובים מאוד להתמודדות בזמן משבר".

שלל אתגרים

בהסתכלות לעתיד, הסקר חשף כי שיעורים גבוהים של עובדי משאבי אנוש חושבים כי ביום שאחרי המלחמה תהיה העסקה גבוהה יותר של עובדים עם מוגבלות, וכי הנושא המרכזי שמטריד את אנשי משאבי האנוש הוא הירידה במחוברות הרגשית של העובדים.

ד"ר קמינקא מזהירה: "אם אחרי הקורונה ראינו את תופעת ההתפטרות הגדולה, כעת אנו עלולים לעמוד בפני אתגר הרבה יותר חריף, שבו נצטרך לחפש פרקטיקות חדשות ליצירת משמעות בעבודה".

ד"ר שלומית קמינקא,

הממצאים מהסקר מצביעים כי אף שנשות משאבי האנוש מצליחות להתמודד עם האתגרים חרף המלחמה המתמשכת, האתגר האמיתי עודנו לפניהן - כיצד לשמור על המחוברותהרגשית של העובדים ולהתמודד עם השפעות המלחמה ביום שאחרי.

"נוסף על כך, הסקר הראה כי כאשר משווים ארגונים מקומיים לארגונים גלובליים שפועלים בישראל, נמצא כי בקרב ארגונים מקומיים שיעורים גבוהים יותר מציינים חרדות של עובדים כקושי עיקרי", מציינת ד"ר קמינקא.

לסיכום, היא מדגישה, "המלחמה נותנת את אותותיה בכל העוצמה, והטיפול בחרדות מעסיק מאוד את נשות משאבי האנוש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר