אם חשבתם שעכשיו יקר לכם, תחשבו שוב. בשנה הבאה צפויה לנו גם העלאת המע"מ ושורת מיסים נוספים שנועדו לסגור את הבור התקציבי שנפער. מעבר לכך, גם הארנונה תתייקר ביותר מ־5%. כל אלה לא רק יעלו באופן ישיר את ההוצאות של משקי הבית, אלא גם יגיעו לעסקים שיגלגלו את העלייה בהוצאות היישר לצרכן.
ברור לכל כי אחת השלכות הישירות של מלחמת חרבות ברזל היא החרפת יוקר המחיה הגבוה ממילא בישראל, אלא שלפי הערכות, המצב רק ילך ויחמיר. למרות זאת, הקבינט הכלכלי או קבינט יוקר המחיה פשוט נרדם בשמירה, ולמעשה לא יהיה מוגזם לומר שהזירה הכלכלית הופקרה, ולאיש לא דחוף לטפל ביוקר המחיה שיצטרך לחכות "אחרי רפיח". נכון, אנחנו עדיין בשיאו של אירוע ביטחוני ומדיני שלא היה כמותו בכל תולדות מדינת ישראל, אבל בינתיים גם הזירה הכלכלית לא מנוהלת והציבור משלם על כך ביוקר, וזוהי רק ההתחלה.
איך המלחמה משפיעה לנו על הכיס?
נתחיל ממגבלות הסחר - היבוא והיצוא - הקיימות ואלה שעלולות להתווסף לרשימה, שבה כבר ניתן לכלול את הפסקת הסחר עם טורקיה (שעוד נצטרך למצוא לו אלטרנטיבות זולות) ואת האיום החות'י שמקפיץ את עלויות ההובלה של היבוא.
החשש הוא כי מגבלות הסחר יתפשטו למדינות נוספות, והדבר בטח לא יוזיל מחירים, אבל יש לקוות שמדובר בחשש מופרז. בינתיים אנו רואים מדינות כמו נורבגיה, אירלנד וספרד מודיעות על כוונתן להכיר במדינה פלשתינית - בשלב זה אין לכך השפעות על הסחר מול ישראל.
גם כעבור כמעט שמונה חודשים מפרוץ המלחמה - למרות הצעדים שנעשו, המחסור בידיים עובדות בענף הבנייה עדיין קיים ועקב בירוקרטיה כבדה עדיין לא נפתר. החודשים האלה, בהם אתרי בנייה רבים לא עובדים בתפוקה מלאה עלולים לעלות לנו בהתפרצות מחירי הדירות. הקבלנים זועקים שאין להם עובדים, ושעליית המחירים שראינו בשנת 2022 היא רק הפרומו למה שעלול להתרחש אם לא נתחיל להביא לכאן עובדים בכמויות. אגב, לטענתם, עשרות אלפי הודים ממתינים ברגעים אלה לקבלת ויזה במקום להתחיל לבנות.
הורדת דירוג האשראי של ישראל מעלה את יוקר המחיה, כי הריבית שגובים הבנקים עולה. איך זה עובד? עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל מזניקה את ריבית האג"ח של המדינה - מה שמתגלגל בסופו של דבר לעליית ריביות של ההלוואות עבור הצרכנים ובתי העסק, וכאשר "עלות הכסף" של המגזר העסקי יקרה יותר, הדבר מגלגל את זה לצרכן.
בניגוד למה שחשבנו לפני המלחמה - הריבית של בנק ישראל כנראה תישאר גבוהה למשך תקופה ממושכת. הריבית הגבוהה מקשה גם על העסקים שמגלגלים את עלויות המימון לצרכן, וגם על משקי הבית שנאנקים תחת עול תשלומי ההלוואות ומשכנתאות. האינפלציה בינתיים מסרבת לרדת - גל ההתייקרויות שפוקד את המשק יאלץ ככל הנראה את בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי ביום שני, וספק אם היא תרד עד סוף השנה. מנגד, נציין כי השכר במשק עולה, אז זה על פניו אמור לפתור את הבעיה של עליות המחירים. אלא שהמצב לא כל כך פשוט. עליית השכר הממוצע במשק הושפעה, בין היתר, מזינוק השכר בהייטק וגם מעליית השכר במגזר הציבורי עם שלל ההצמדות האוטומטיות שלו. כלל לא בטוח שגם בשכבות האוכלוסייה החלשות יותר השכר עלה.
זאת ועוד, בתקופה האחרונה חלוקת מענקי המלחמה (מענקי מילואים ומענקים לעסקים) יצרו אשליה שלציבור יש כסף, מעין "תחושת עושר". כך שייתכן שעדיין לא חווינו את ההשפעה האמיתית של עליות המחירים על כיס הציבור.
זה הזמן להשיק תוכנית כלכלית שמטרתה למתן ככל הניתן את השפעות המלחמה על יוקר המחיה בזירות שונות - נדל"ן, הריביות בבנקים, הקלות עבור זוגות עובדים ועוד. גם הקפאת מחוללי האינפלציה (חשמל, מים, ארנונה, דלק) עשויה לעזור, אך ללא צעדים נוספים היא עלולה להתברר כפלסטר ולכן יש צורך בתוכנית רצינית ולא בהדבקת מדבקות שחורות. עדיף שתוכנית כזו תוצג ותמומש עוד לפני שמשיתים העלאות מיסים נוספות על הציבור. אחרת, האזהרה של ראש אגף התקציבים ("כמה נוכל לקחת מבלי לשבור את העץ? מבלי שישאר רק גזע כרות?") עלולה להתממש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו