"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

נתניהו: "יש לדאוג לביטחון התזונתי של מדינת ישראל בלי להיות תלויים באחר - כפי שאנו פועלים בנושא החימוש"

למרות המחלוקת בין השרים: הממשלה אישרה את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" • השר דיכטר טען כי זה שהמהלך, שמטרתו לייבא כל מוצר שמשווק באירופה, פוגע בחקלאות הישראלית ובביטחון התזונתי של מדינת ישראל • מנגד, השר סמוטריץ' אמר כי מדובר בתהליך חקיקה ארוך ויסודי עם שיח ארוך מול כל גורמי המקצוע

,עודכן
0השמעה
רה"מ נתניהו. צילום: אורן בן חקון

בזמן שמחירי הפירות והירקות הטריים בישראל מזנקים ורק בחודש האחרון עלו בכ14%, שרי הממשלה מעכבים את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שמטרתה לייבא כל מוצר שמשווק באירופה. למרות המחלוקת בין שר האוצר לשר החלקאות, הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) את הרפורמה.

ראש הממשלה נתניהו בפתח ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה: "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל" (ארכיון) // צילום: עומר מירון /לע"מ, סאונד: בן פרץ /לע"מ

בדיון בסעיף טיוטת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) עלתה מחלוקת בין שר החקלאות לשר האוצר, בטענה שהצעת החוק הובאה רק לא מזמן למשרד החקלאות, ושמשרד החקלאות לא היה מעורב בתהליכי העבודה.

השר דיכטר טען כי זה מהלך שפוגע בחקלאות הישראלית ובביטחון התזונתי של מדינת ישראל. מנגד השר סמוטריץ' אמר כי מדובר בתהליך חקיקה ארוך ויסודי עם שיח ארוך מול כל גורמי המקצוע.

שר האוצר סמוטריץ,צילום: אורן בן חקון

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "יש כאן שני דברים מרכזיים: הרצון לצמצם באופן דרמטי את כל המגבלות שעיכבו את הבאת המוצרים השונים ארצה. זה מאבק שנמשך כבר שנים. התחלנו עם המהלך הזה לפני המלחמה, וזה עצר, והבאנו את זה שוב בשבועות האחרונים. ויש את עניין הביטחון התזונתי – שיהיה לנו מה לאכול בלי שנהיה תלויים באחרים - כמו עם הנשק. הנושא שדיכטר מעלה זו הנקודה העיקרית. החקלאות חשבוה גם להחזקת הקרקע, אבל בעיקר מהסיבה שהזכרתי כרגע. אנחנו מביאים את זה עכשיו להצבעה ונביא את זה שוב לממשלה לפני קריאה שנייה ושלישית – בזמן הזה תעשו סדר ביניכם".

קניות בסופר (להמחשה),צילום: דודו גרינשפן

יש תופעה מוכרת בארגונים שבלי דד-ליין שום דבר לא מתבצע", המשיך נתניהו. "אנחנו שמים דד-ליין. אנחנו הולכים לחקיקה ואני קובע שהממשלה תדון בזה שוב (לפני קריאה שנייה ושלישית בכנסת), ולפני שזה מגיע לממשלה זה יבוא לדיון אצלי".

השר יריב לווין: "שיטת העבודה לא יכולה להיות כזו שמשרדים במקום להידבר ביניהם הם מגיעים לוועדת שרים עם רוח גבית, במקרה הזה של רה"מ (שדחף להשלים את החקיקה). זה לא יכול לעבוד בצורה כזו כשיטת עבודה – זה הרסני. ועדת השרים לחקיקה היא לא המקום להכריע בין שרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר