חג הפסח קרב ואיתו עליות במחירי מוצרי המזון והצריכה: "ההתייקרות היא לא גזירת גורל, רק חמדנות"

"הציבור פשוט ישלם": פסח בפתח, פירות הקיץ הראשונים כבר כאן, רובם ככולם גאווה ישראלית. עבודתם של חקלאים רבים נמצאת בשיאה, אך מה חבל שאזרחי ישראל שוב יחושו את העונתיות הזו בעיקר בכיס.

לקראת פסח נהוג לשאול "איך יודעים שבא אביב?". ובכן, אחד מסימני החג המובהקים הוא עליות המחירים ברשתות השיווק. אז מה הסיבה שהמחירים עולים דווקא עכשיו?

התשובה הכואבת היא - כי אפשר, וכי הציבור פשוט ישלם. בניגוד למה שאולי אפשר להניח, מאחורי גל עליות המחירים נמצאת קבלת החלטות שפוגעת בכולנו. וכן - דווקא ניתן למנוע אותה, ניתן לעשות אחרת. לטובת הצרכנים, לטובת החקלאים, לטובת כולנו.

העונתיות של גלי עליות המחירים אינה עניין חדש. רשתות השיווק נוהגות "ליהנות" מהביקוש הגובר בקרב הקהל השבוי של הצרכנים עם התייקרות סל המוצרים הממוצע. בכל שנה עולה השאלה מדוע זה קורה, ועד כמה ניתן למנוע זאת. ובכן, כמעט בכל שנה ניתן למנוע זאת, והפעם מתווספת לכך עובדה כואבת נוספת - אנחנו לא בשנה רגילה.

כשיש על המדף מוצרים גם ממדינות עוינות, רשתות השיווק מעדיפות לנצל את הורדת המכס וליהנות מ"עונת עליות המחירים"

ביטחון - גם באוכל

לאירועים הטרגיים של 7 באוקטובר ולמלחמה יש השלכות כואבות רבות. אישיות כמובן, אך גם חברתיות וכלכליות. אחד מהענפים שנפגעו בצורה קשה במיוחד הוא ענף החקלאות, ואלפי המתנדבים שנרתמו לסייע הוכיחו כי הציבור הישראלי יודע עד כמה חיונית היא עוצמתה של החקלאות. לא רק לחקלאים, אלא גם לחוסן שלנו. חקלאים ברחבי הארץ זכו לסיוע מחמם לב בקטיף ובטיפול בגידולים, בשל המחסור בידיים עובדות. חלק משמעותי עוד יותר מהחקלאים נמצאים לאורך הגבולות, והם עדיין "מלקקים את הפצעים" - משקמים את השדות, את הרפתות ואת הלולים, וממתינים לסיוע הכל כך מתבקש.

ניתן אולי להניח שמחסור הוא הגורם לעליית מחירים - אך לא כך הדבר. בזמן שהחקלאים, שהם סמל לציונות ולהתיישבות הכל כך חיוניות עכשיו, זקוקים לתמיכה ולמכירת התוצרת בפועל - מוצרי יבוא ממדינות שעוינות את ישראל, כגון טורקיה וירדן, ממשיכים להימכר בשווקים.

במקביל, רשתות השיווק והיבואנים מעדיפים "לעלות על הגל", לנצל את הורדת המכס וליהנות מעונת עליית המחירים, כשהחיצים עלולים להיות מופנים כלפי החקלאים שלא מספקים די תוצרת. אך לא זה המצב. חקלאים ואנשי משק רבים נותרים עם התוצרת, בזמן שהצרכנים פוגשים במרכולים ירקות, פירות, בשר, דבש, שמן זית, שום ועוד מוצרים שמגיעים מיבוא. האם כך צריך להיראות חג החירות?

החודשים האחרונים לימדו אותנו כמה וכמה שיעורים. על סכנות היוהרה, על חשיבותה של עצמאות כלכלית ועל חשיבות ביטחון המזון. למדנו עד כמה חשוב לחזק את החקלאות המקומית, ולא לטפח את התלות ביבוא שעלול לפגוע בחירותנו. למדנו לדאוג לאזרחים ולביטחונם, אם באמצעי הגנה ואם בדבר הבסיסי ביותר - מזון. אם לא נשכיל להפנים את השיעורים הללו, העתיד שלנו לא יהיה מבטיח.

הכותב הוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.