שנת 2024 רק התחילה - וכבר נראה שמגזר ההייטק, לצד שאר המשק, מתקדם לכיוון שלילי ביותר.
רק מתחילת החודש פוטרו בישראל יותר מ־1,000 עובדים בחברות שונות בתחום ההייטק, 990 מתוכם מחברת סולאראדג' (Solaredge), ספקית פתרונות האנרגיה הסולארית הידועה, שמנייתה נפלה ב־67% מתחילת 2023.
במקביל, חברת הסייבר אורקה סקיוריטי יצאה למהלך פיטורים רוחבי, ונכון לכתיבת שורות אלו פיטרה 60 עובדים, 15% מכוח האדם שלה בארץ. חברות נוספות כמו Trigo, הבנק הדיגיטלי One Zero, חברת הגיימינג Unity, היוניקורן סייסנס ואפילו חברת המחשוב HP - כולן פיטרו מתחילת ינואר עשרות מעובדיהן בארץ.
כאמור, שנת 2024 החלה עם פיטורים ותהליכי התייעלות במשק בתחומי התעשייה וההייטק. לפי גורמים בענף, מדובר בגל שצפוי להימשך ואף להחמיר, על רקע ההתחלה השלילית של השנה.
למשל, קבוצת שטראוס הודיעה לאחרונה על המשך התייעלות, שכולל פיטורים של כ־150 עובדים מתוך כ־6,000 עובדים בקבוצה. דירקטוריון החברה אישר מהלך התייעלות ארגונית. מטרתה של התוכנית היא התייעלות וחיסכון, תוך התאמת המבנה הארגוני של הפעילות בישראל לאסטרטגיה של הקבוצה ולסביבה המאקרו־כלכלית.
בקבוצה מסרו אז כי רוב ההתייעלות יגיע מהצמצום בשכבות הניהוליות, ולא יכלול עובדים שפונו מבתיהם או כאלו המשרתים במילואים כעת. החברה מעריכה כי יישום התוכנית צפוי להביא לחיסכון שנתי המוערך ב־45-55 מיליון שקלים. במקביל, החברה הודיעה על העלאת מחירים של 25% ממוצרי שטראוס בשיעור ממוצע של 1.7%.
נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס, שי באב"ד, מסר אז בהודעתו: "מהלכי המיקוד וההתייעלות בחברה יאפשרו לנו להביא להמשך השקעה בתשתיות ובצמיחה עתידית. בשנת 2023 השקענו מאות מיליוני שקלים בכלל המפעלים ובשרשרת האספקה שלנו בכל רחבי הארץ, ונמשיך כך גם השנה, מתוך מחויבות לייצר ביטחון תזונתי ככלל, ובזמן מלחמה בפרט".
חברת המזון שעלתה לכותרות לאחרונה היא ויטה פרי הגליל, שהודיעה על הפסקת ייצור הירקות הקפואים. עקב כך, באוגוסט האחרון פוטרו 25 עובדים. החברה צפויה לפטר 53 עובדים נוספים מתוך 120 עובדי המפעל שנשארו. המפעל, ששייך לרשת חצי חינם, עצר את ייצור הירקות הקפואים לאחר שספג הפסדים בשל יבוא זול בענף, אך ימשיך בייצור של צ'יפס קפוא. בשל כך, לא רק עובדיו ייפגעו, אלא גם חקלאי הצפון, שמהם הגיעו הירקות לפס הייצור.
מהלכי התייעלות
שלשום נושא זה הגיע לוועדת הכספים בראשותו של משה גפני, שקיימה דיון בנושא סכנת סגירת המפעל של ויטה פרי הגליל. במהלך הדיון קראו חברי הוועדה למשרד האוצר לבטל את הפחתות המכסים על מוצרי החקלאות המתועשים.
לדברי יואל אמיר, מנכ"ל חברת Coface BDi, "על רקע ההתחלה השלילית של שנת 2024, הכוללת סבב נוסף של גל פיטורים בעיקר בענף ההייטק, נראה כי החברות בישראל מפנימות את המציאות העסקית, ומבקשות להגיב במהירות ולהתאים את פעילותן לתנאים בשוק, כדי לשרוד ולהביא לשיפור בתוצאות העסקיות באופן מהיר.
"בהתאם לכך, אנחנו עדים לחברות רבות שמבצעות לאחרונה מהלכי התייעלות, שכוללים הקטנת מצבת העובדים, כחלק מרצונן להביא לחיסכון בהוצאות שלהן. תנאי אי־הוודאות המאפיינים את התקופה האחרונה עוצרים מהלכי פיתוח ויוזמות חדשניות, ויש כעת ירידה בהשקעות וקושי רב בגיוס כספים.
"המשק הישראלי ניצב בפני אחת מהתקופות המאתגרות שידע, ומתמודד עם המשך הלחימה, המחסור בעובדים, סביבת הריבית הגבוהה המקשה את הפעילות התזרימית, הירידה בביקוש ואי־היציבות הפוליטית המתמשכת, לצד משתנים אקסוגניים שלא תלויים במשק הישראלי, כמו מחירי האנרגיה העולמיים, המתיחות וההשלכות הכלכליות בין משולש ארה"ב־רוסיה־סין, המלחמה באוקראינה, אסונות הטבע הגורמים בין היתר לנזק ביבולים, ועוד.
"בחודשים הקרובים גל הפיטורים צפוי להימשך ואף להחמיר, ותמונת היום שאחרי בשוק העבודה הישראלי תלויה במידה רבה במועד סיום הלחימה, באופי התמיכה הממשלתית לחברות ולעסקים שנפגעו ובניהול עסקי מושכל של מנהלי החברות".
האטה בשלל ענפים
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר ל"ישראל היום": "אנחנו חוששים מאוד, כי אנחנו רואים רק את תחילתו של גל הפיטורים. אנחנו רואים האטה במשק גם כתוצאה מהמיתון בעולם ובישראל, על רקע עליות הריבית בעבר, האינפלציה והמלחמה, שכמובן יוצרת כל מיני אתגרים אחרים. כמו כן, יש את ההשפעה של התנהלות הממשלה, ששמה על השולחן תקציב שלא מעודד צמיחה, ושמשדר לאנשי העסקים שמי שרוצה לגדול ולצמוח - עדיף שיחפש את מקומו במדינות אחרות, שרוצות לצמוח ולהשקיע באנשי עסקים ובמיזמים שלהם.
"אני חושב שנושא הפיטורים ילך ויגבר, כי יש עוד ענפים בהאטה - כמו תעשיות הבנייה, למשל. הקבלנים בונים 50% מהתחלות הבנייה בגלל משבר כוח אדם ובעיות אחרות, נושא שבו המדינה לא מטפלת כראוי. ברגע שהם בונים פחות, הם צריכים פחות חומרי בנייה. אני צופה שאם לא יהיה שינוי, יהיו פיטורים של מאות ואלפים של עובדים בענף תעשיות הבנייה.
"בנושא המזון, ישראל מזמן הפכה להיות ארץ אוכלת יצרניה. היא יצרה את כל התנאים הבלתי אפשריים ליצרנים לפעול בארץ. היא האשימה אותם ביוקר המחיה, אף שמדד מוצרי הצריכה עלה באופן משמעותי פחות מהאינפלציה. המדינה פתחה יבוא ממדינות שבהן התנאים הם לא שווים, שאין שם רגולציה ושהשכר שם הוא שכר רעב מביש, שלא נרצה לשלם לעובדים.
"למה מפעלים מחפשים את העתיד שלהם בחו"ל? בתקציב המדינה, משרד האוצר נלחם וקיצץ באופן משמעותי עידוד מפעלים חדשים באזורי תעשייה. זה הפוך למגמה בעולם. באירופה ובארה"ב הבינו שהם צריכים להביא את התעשייה אליהם. ארה"ב ידידותית למפעלים שרוצים לעבור אליה, והיא נותנת אינספור הטבות. כך גם ביוון ובפורטוגל, למשל. במצב כזה, עם כל כאב הלב, תעשיינים נאלצים ללכת למקומות שרוצים אותם. כל קו שלא ייפתח פה ויעבור למקומות אחרים - זה הפסד של עוד מקומות עבודה.
"אחרי ששיעור האבטלה יעלה דרמטית, זה יעלה גם את שיעור המיתון במשק. זה כדור שלג של מיטוט הכלכלה, בעוד הממשלה נדרשת להוצאות שהולכות גדלות. מזמן מדינת ישראל לא היתה תחת איום כה גדול, והעובדים בישראל מזמן לא היו חשופים לסכנת עוני כמו שהמדיניות הנוכחית עלולה לחשוף אותם אליה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
