דו"ח המבקר: נמל אשדוד מדורג במקום הכמעט אחרון בעולם בזמן ממוצע לפריקת אונייה

רמת השירות והיעילות של נמלי ישראל נמוכה ביחס לשנים עברו, ולעומת נמלים דומים בעולם – ויש לכך השלכות על יוקר המחיה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה העוסק ביוקר המחיה, שהכנתו הסתיימה לפני פרוץ מלחמת "חרבות הברזל". התחזקות האיום החות'י אשר מקשה ביתר שאת על הסחר הימי, רק מגבירה את החשיבות בהתנהלות יעילה של הנמלים.

המבקר מצא כי רמות השירות והיעילות התפעולית של נמלי ישראל נמוכות ביחס לשנים עברו ולעומת נמלים דומים ובני-השוואה במדינות אחרות.

מביקורת המבקר עולה כי על פי הערכות, הנזק השנתי של הפגיעה ביצוא כתוצאה מהגודש בנמלים בשנת 2021 במונחי תוצר עמד על כ-5.1 מיליארד שקלים; הנזק בייבוא מוצרי צריכה מוערך בכ-3.8 מיליארד שקלים (המהווים תוספת של 0.1% לאינפלציה).

ליבת הביקורת שעסקה בארבעת מדדי השירות העיקריים שנבדקו בנמל אשדוד, בנמל חיפה ובנמל המספנות העלתה כי חלה הרעה במשך זמן ההמתנה הממוצע של אונייה, במשך זמן השהייה הממוצע של אונייה, בתפוקה הממוצעת לשעת עבודה וכן באחוז ההיענות לביקוש לצוותי עבודה -בשנים 2018 - 2022 לעומת שנת 2017. הפועל היוצא של התפעול הלקוי בקבלת הסחורה ובפריקתה בנמלים, הוביל להתייקרות עלויות ההובלה, המגולגלות בסופו של דבר לפתחם של הצרכנים, ומתבטאת בעלייה ביוקר המחייה.

מקום אחד לפני האחרון

מנתוני דו"ח המבקר, עולה כי נמל אשדוד מדורג במקום ה-13 מתוך 14 ביחס לנמלים בני-השוואה בעולם במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה. אמנם בשנת 2022 חל שיפור בזמני ההמתנה והשהייה אך, הם עדיין גבוהים בעשרות אחוזים ביחס לשנת 2017.

בתקופת הבדיקה כ-80 אוניות המתינו בנמלי ישראל בחודשי השיא – מאי 2021 ומאי 2022. זמן השהייה החציוני בנמלי ישראל בעבור אוניות מטען צובר חופנים בשנת 2021 עמד על 2.7 ימים  בממוצע – זמן ההמתנה הארוך ביותר מבין עשר המדינות שנבדקו.

ממצאי הביקורת העלו שתור האוניות שהמתינו מחוץ לנמל אשדוד הושפע לא רק ממשבר הקורונה, אלא גם מבעיות תפעוליות מבניות, הכוללות בין השאר יעילות נמוכה של ניטול מטענים ואי-זמינות של ציוד מתמחה בנמל אשדוד, שהן בין הגורמים שפגעו ביעילות עבודת ניטול המטענים.

שיבוץ לקוי של עובדי התפעול

בתפוקה לשעת עבודה בנמל אשדוד, בעיקר במטען כללי וצובר חופנים (פריקת תבואות בתפזורת), חלה ירידה ביחס לשנת 2017. בעיית היעילות של נמל אשדוד מתבטאת גם בהיענות של צוותי עבודה ("ידיים עובדות").

בשנים 2017 - 2022 חלה ירידה של 70% בהיענות הצוותים לעבודה בתחום צובר החופנים בנמל. במכולות ובמטען כללי נמדדה באותן שנים ירידה של  24% ו-60% בהתאמה. כן נמצא כי מסיבות שונות, בין 13.8% ל-22% מעובדי התפעול, שהיו יכולים להקטין את התור התפעולי, לא שובצו לעבודות פריקה וטעינה.

בשנת 2021 היה יבוא הגרעינים לישראל כ-5.6 מיליון טון. הגרעינים הם מוצר חיוני לתזונת הציבור, ומחסור בהם עלול לגרום למחסור בקמח ומוצריו כגון לחם, אורז ופסטה ולמחסור במוצרי מזון מן החי, כגון חלב ומוצריו, ביצים ובשר.

84.9% מהגרעינים המיובאים נפרקים במרחב נמל חיפה, אך רק 15.1% נפרקים בנמל אשדוד, הגם שהביקוש לגרעינים מתחלק בין הצפון לדרום בשיעורים של 55% ו-45% בהתאמה. זאת, עקב שירות ירוד בתחום זה בנמל אשדוד, עיכובים בהפעלת מסוע הגרעינים, ולטענת חברת נמל אשדוד מחסור בנהגי משאיות.

הביקורת העלתה כי בפועל, היקף פריקת הגרעינים בנמל אשדוד אינו עומד בהלימה לחלוקת הביקושים בין צפון הארץ לדרומה. עוד נמצא כי מסוע הגרעינים בנמל אשדוד נמסר להפעלה לנמל אשדוד בינואר 2023, תוך חריגה של כתשעה חודשים מלוח הזמנים המקורי. המסוע הוקם 12 שנים לאחר החלטת שרי האוצר והתחבורה באוקטובר 2010, ובחריגה של כ-12 מיליון שקלים מתקציב ההקמה שנקבע ועמד על כ-225 מיליון שקלים.

מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "ההשוואה לנמלים האחרים אינה עומדת בכללי השוואה אובייקטיביים. מדובר בחתך של 8% מהמטענים בלבד כאשר מטענים אסטרטגיים, כגון מכולות ורכבים לא המתינו כלל ואלו מהווים 85% מפעילות הנמל - זאת כאשר במדינות המערב מטענים אלו סבלו מהמתנות של עד חודש ימים. חשוב לציין שהדוח אשר מתייחס לנתוני שנת 2021/22 התקבל אתמול בלילה והחברה תלמד אותו ותמנה צוות לשיפור הביצועים".