"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחזית קודרת: התמ"ג צפוי להתכווץ ב־5% וצמיחה שלילית לנפש ב־2023 ו־2024 בשל המלחמה

על פי דוח של חברת דירוג האשראי S&P Ratings, היא עלולה להוריד את הדירוג של ישראל אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי • עם זאת, החברה, שהורידה בחודש שעבר את תחזית הדירוג ל"שלילית", עשויה לשנות את התחזית ל'"יציבה" אם הסכסוך ייפתר

,עודכן
0השמעה
חברת דירוג האשראי S&P. צילום: רויטרס

חברת דירוג האשראי S&P Ratings פרסמה אמש (שני) דוח המתייחס לדירוג האשראי של ישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מדובר בהמשך להודעת הדירוג מה־25 באוקטובר השנה בה הודיעה החברה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל על רמה של AA- לצד שינוי תחזית הדירוג מ-"יציבה" ל-"שלילית".

במשרד האוצר מבהירים כי הדוח אינו מהווה פעולת דירוג.

פיץ' השאירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, נתניהו: "בשורה טובה מאוד" // וידאו: עומר מירון/לע״מ; סאונד: בן פרץ/לע״מ

על פי חברת הדירוג התמ"ג ברבעון הרביעי לשנת 2023 צפוי להתכווץ ב־5% בשל המלחמה עם החמאס. הצפי הוא שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו־0.5% בשנת 2024, בשל השפעות המלחמה על המשק.

להערכת החברה, המלחמה תישאר ממוקדת בעזה ולא תתרחב לאזורים נוספים. יחד עם זאת, ישנו סיכון של התרחבות הסכסוך למדינות נוספות באזור, אשר עלול להביא להשפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.

עוד צופה החברה - גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב־2023 וב־2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה.

משרד האוצר,צילום: אורן בן חקון

החברה מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה. היא מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ־60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, ויאפשר למדינת ישראל גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. החברה מדגישה כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.

עוד רואה החברה במאזן התשלומים של ישראל וכן בגמישות במדיניות המוניטרית של ישראל כנקודת חוזק מרכזית לדירוג האשראי.

בניין בנק ישראל,צילום: אורן בן חקון

עם זאת, החברה מציינת כי היא עלולה להוריד את הדירוג של ישראל אם הסכסוך יתרחב באופן מהותי, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאו-פוליטיים איתם מתמודדת ישראל. כמו כן, פעולת הורדת דירוג תתכן בטווח של בין ה־12 ל־24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, המצב הפיסקאלי ומאזן התשלומים של ישראל תתברר כמשמעותית יותר ממה שהחברה צופה כיום.

לעומת זאת, החברה מציינת כי היא עשויה לשנות את התחזית מ'שלילית' ל'יציבה' אם הסכסוך ייפתר, תוך הפחתת הסיכונים הביטחוניים האזוריים והפנימיים ללא נטל מהותי לטווח ארוך על כלכלת ישראל ועל כספי הציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר