ברקת נגד משרד האוצר: "המתווה יביא לגל ענק של מובטלים - זו טעות ענקית"

וועדת הכספים קיימה ישיבה עניינית ראשונה בנוגע למתווה הפיצויים של האוצר, שספג ביקורת קשה בימים האחרונים • השר ברקת: "מתווה מנותק" • הוא הוסיף: "האוצר ייצור פוסט טראומה כלכלית, המילואימניקים לא צריכים להיות מוטרדים מהפרנסה בזמן מלחמה" • נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל: "לא נותנים מענה למשק" • נשיא התאחדות הקבלנים: "יש כסף בקופה, לא צרך להתקמצן"

השר ניר ברקת במסיבת העיתונאים. צילום: תקשורת שר הכלכלה

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת קיים היום (שני) תדרוך לעיתונאים בנושא תוכנית הסיוע לעסקים בתקופת המלחמה.

לצד הלחימה עלנו להבטיח את העתיד הכלכלי של מדינת ישראל," כך אמר ברקת במסיבת העיתונאים. "בימים אלה בהם 360,000 חיילי מילואם נשלחו לפרנסה, עלינו להבטיח שהם לא יצטרכו להידרש לדאוג לענייני פרנסה".

״מדינת ישראל נמצאת במלחמה. מהמלחמות המורכבות שידענו כאומה. בראשית דבריי אני מבקש לשלוח מכאן תנחומים מעומק הלב למשפחות הנרצחים והחללים שנפלו במלחמה, ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. עלינו לעשות הכל על מנת להשיב הביתה את החטופים והנעדרים שנמצאים בעזה. זוהי חובה מוסרית של מדינת ישראל כלפי כל אזרח ואזרח. אני מבקש לשלוח מכאן חיזוק והצדעה לחיילות וחיילי צה"ל שעומדים על משמר ארצנו תוך סיכון חיים, רעות והקרבה עצומה. כל עם ישראל עומד מאחוריכם, מאוחד עד להכרעת האויב והניצחון המוחלט של מדינת ישראל".

"עלינו להבטיח את העתיד הכלכלי"

"לצד הלחימה בחמאס-דעאש, עלינו להבטיח את העתיד הכלכלי של מדינת ישראל. בימים אלה בהם שלוש מאות ושישים אלף חיילי מילואים גויסו למלחמה, עלינו בראש ובראשונה להבטיח, שהם לא יידרשו להתעסק בענייני פרנסה ויוכלו להתרכז במשימת הלחימה, בהכרעת האויב ובניצחון המוחלט של מדינת ישראל".

"בשבוע האחרון כשר הכלכלה והתעשייה של מדינת ישראל, קיימתי ישיבות, עד שעות מאוחרות עם בכירי האוצר במטרה לגבש מתווה כלכלי לסיוע לעסקים בעת המלחמה. לצערי, האוצר החליט להציג מתווה שאינו בשל, תוך התעלמות מנציגי המגזר העסקי, העצמאים והעובדים ותוך התעלמות מעמדת משרד הכלכלה והתעשייה. מדובר במתווה שייצור במדינת ישראל פוסט טראומה כלכלית".

"במשך שנים אותם בעלי עסקים, אותם עצמאים, אותם עובדים – משלמים מיסים למדינת ישראל, וממלאים את קופת המדינה. ועכשיו, כשהם צריכים את הסיוע של אותה מדינה, האוצר נועל את הקופה ומפקיר אותם לגורלם. אותם עסקים לא בחרו במלחמה, המלחמה הזו נכפתה עלינו – וכעת חובתנו המוסרית כממשלה לסייע לעסקים, לעצמאים, לעובדים ולאפשר להם לשרוד את המלחמה. חובתנו להבטיח את עתיד הכלכלה הישראלית. חובתנו להבטיח שהכלכלה הישראלית תשרוד את המלחמה הזאת. מתווה האוצר מבטיח לא מספק זאת והוא יביא לגל ענק של מובטלים ולעשרות אלפי עסקים שיפשטו את הרגל. זו טעות ענקית".

"בימים האחרונים ישבתי שעות על גבי שעות עם נציגי המגזר העסקי, נציגי העובדים ונציגי העצמאים. שמענו את הצרכים שלהם. ירדנו לשטח כדי ללמוד. וגיבשנו יחד מתווה לסיוע לעסקים במלחמה. תפקידנו לוודא שביום שאחרי המלחמה העסקים בישראל יחיו וירימו ראש והכלכלה שלנו תשרוד את המלחמה ותצא מחוזקת״.

בהמשך לביקורת על תכנית הסיוע למשק, גורמים בסביבת שר אוצר אמרו: "בזמן מלחמה מצופה מכולם להיכנס מתחת האלונקה ולסייע בשיתוף פעולה ולא לעמוד על הטריבונה ולזרוק חיצים למגרש. התכנית הכלכלית שהציג משרד האוצר היא המקיפה והמהירה ביותר שהיתה בישראל אי פעם ועלותה מעל ארבעה וחצי מיליארד שקלים".

"היא גובשה בשיח מעמיק עם כלל גורמי המגזר העסקי, וכמו ששר האוצר הבהיר היא תכנית מידית וראשונית ובהמשך יגובשו מרכיבים נוספים בהתאם להתפתחות המלחמה והצרכים".

"לא נותנים מענה"

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, רון תומר, אמר: "ביום חמישי נחשפנו לתכנית כלכלית, שלא נותנת מענה למשק. התכנית הזו לא נותנת מענה. אני רוצה לדבר על השכר לעובדים. כשהמשק עוצר, איך נשלם לעובדים?"

"התכנית של האוצר נותנת מעט מאד. אנחנו לא רוצים להיפרד מהעובדים. לכן המתווה שדיברנו עליו עם שר הכלכלה, זה המתווה המתאים של העסקה גמישה. אנחנו צריכים לשמור על הקשר של העובדים, לתת להם כמעט משכורת מלאה ולתת להם תנאים סוציאלים. הגענו למתווה שהוא פשרה. אני קורא לך ולשר האוצר ביחד לשבת ואנחנו צריכים לנצח את העורף, רק במתווה שיכיל את הכל. המילואמינקים שלנו שהם בחזית היום, נשאד שהם יחזרו למשק משגשג".

נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו, אמר: "יש כסף בקופה, לא צרך להתקמצן. תנו אותו למגזר העסקי ותנו וודאות לאנשים. ענף האשראי הוא חצי טריליון שקלים. אנחנו משלמים 160 מיליון שקלים ריבית. אם אנחנו לא מייצרים ולא מתקדמים, הענף שלנו במסלול בטוח לקריסה. אין לנו כרגע 90,000 עובדים פלשיתנים ובצדק, ולא נותנים לנו לעבוד ברשויות רבות, בגלל חשש לביטחון הציבור".

ניר ברקת, צילום: אורן בן חקון

"המדינה צריכה לדאוג לנו לעובדים זרים, מהר ככל שאפשר. ענף הבנייה הוא חיוני למשק. יש 40,000 יחידות דיור שהם על סף קבלת טופס 4, זאת אומרת הם צריכים לעבור ליחידות עם ממדים ועוצרים אותנו. אני במקרה בעלים של בית מלון. כל הבעלים של בתי המלון, נתנו . לי יש מלון בטבריה ונותנים אותו למפונים במטולה. אני מחזק אותך אדוני השר, רק קבלו את ההחלטות הנכונות. אם אנחנו ננצח בעזה ואנחנו ננצח את המנוולים האלה, אבל אם זה יהיה על חשבון קריסת הכלכלה, אז הפסדנו".

יו"ר התאגדות רשתות המסחר, שחר תורגמן, מסר: "ישבנו ועשינו דיונים אין ספור גם עם משרד הכלכלה ושר האוצר. אנחנו המגזר העסקי הודענו שאם נרוויח שקל אחד עודף, נחזיר עד השקל האחרון. זו אמירה ערכית ואנחנו נחזיר עד האגורה האחרונה".

ברקת ענה: "מאד ריגשתם אותי כשאמרתם את זה. אתם רוצים לשרוד ואתם מוכנים להחזיר את הכסף חזרה. הציבור צריך לדעת שזו אמירה ערכית עם ערבות הדדית.
תורג'מן הוסיף "המנגנון הגמיש זה המנגנון היחיד שיכול לעבוד. דריקטורון של חברה ציבורית חייב לדאוג לשרידות של העסק. זה שחברות ציבוריות מוציאות לחלת, הן עושות את זה מתוך מצוקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר