"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היום שאחרי: בממשלה הציגו מצג שווא מול חברות הדירוג - ויצרו כאוס כלכלי

בשוקי האג"ח, המניות והמט"ח האמינו עד הרגע האחרון שתגיע הפשרה • אך הקואליציה לא השאירה פירור להיאחז בו והעבירה את צמצום עילת הסבירות ללא ריכוכים • בעיני המשקיעים בעולם הדבר עלול להצטייר כהתנהלות כוחנית • קטר המשק, ההייטק הישראלי, ימשיך לדשדש, וישלם פחות מיסים במה שיוביל לפגיעה בעיקר בשכבות החלשות • ויש גם תסריט חלופי

,עודכן
0השמעה
מליאת הכנסת בזמן ההצבעה. צילום: אי.אף.פי

כל מנהל יודע שהפער בין תחזיות לביצוע עלול לייצר נזק רב. מקבלי ההחלטות הציגו מצג שווא מול חברות דירוג האשראי המדבר על הסכמה רחבה בנושא הרפורמה המשפטית, ועד היום בשוקי האג"ח, המניות והמט"ח האמינו כי כמו תמיד ברגע האחרון הכל יסתדר ותימצא איזו הסתייגות, איזו פשרה שתוביל להסכמות.

בקואליציה חוגגים לאחר העברת החוק לביטול עילת הסבירות// יהודה שלזינגר

אולם הדבר לא קרה. הקואליציה לא השאירה פירור להיאחז בו והעבירה את צמצום עילת הסבירותבהצבעה של 0-64, ללא הסכמות וללא ריכוכים. בעיני המשקיעים הזרים בעולם, הדבר עלול להצטייר כהתנהלות כוחנית ואף טוטליטרית, ובעיקר כהתנהלות שמנוגדת לכל מה ששודר עד כה לחברות הדירוג, לבנקים הגדולים בארה"ב, ועוד. ולכן תגובת השווקים שכבר החלה עלולה להיות חריפה בהתאם.

הממשלה קיבלה אמש לידיה כוח רב ותיאבון, וצריך לראות מה תעשה כעת. אם הקואליציה תלך בכיוון המסוכן של "בר הסלטים פתוח" - המשך החקיקה המשפטית באופן חד־צדדי - כולנו רק נפסיד מזה, וישראל, אחת הכלכלות המצליחות ב־OECD, עלולה להיקלע למשבר פיננסי.

החלשים ייפגעו

אי-הוודאות תימשך, ירידה בהשקעות הזרות תחריף, וקטר המשק, ההייטק הישראלי, ימשיך לדשדש. המשמעות הישירה של דעיכת ההייטק, אגב, היא פחות מיסים שייכנסו לקופת המדינה, מה שיוביל לפגיעה בעיקר בשכבות החלשות.

מחאת ההייטק בב"ש (ארכיון),צילום: דודו גרינשפן
מחאת עובדי ההייטק נגד החקיקה המשפטית (ארכיון),צילום: מטה מחאת ההייטק

ההתקדמות בכיוון הזה עלולה להוביל גם להגירת "המוחות" הישראליים לחו"ל, וכמובן להאטה בצמיחה, להפחתת תחזית הדירוג של ישראל ולהחרפת היחסים עם ארה"ב ואירופה. גם אי-השקט האזרחי יימשך. מעבר לכך, מימוש תסריט זה עלול לגרום לריבית גבוהה יותר במשק, לעלייה ביוקר המחיה ולירידה ברמת החיים.

למזער נזקים

ובכל זאת, נשאיר מקום לאופטימיות - לתסריט החלופי, זה שבו מתבקש כי הקואליציה תבחר להחזיר את ההידברות, להושיט יד לשלום ולתקן את הרושם שנותר בשווקים אחרי יום האתמול.

כדאי שההידברות תתחדש כבר בימים הקרובים, מפני שפרק זמן של כמה חודשים עד החזרה מהפגרה עלול להיות הרסני לכלכלה. זאת תהיה משימה לא פשוטה, וייתכן שהנזקים כבר נגרמו - ניתן לראות זאת לפי התגובה הראשונית של השווקים מייד בתום ההצבעה: הדולר מזנק, והתשואות על אג"ח של ממשלת ישראל החלו לעלות. תגובה זו עלולה להימשך ככל שעובר הזמן והקואליציה לא יוצאת עם מסר מרגיע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר