"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו נגד מקרקעי ישראל: "השלכות לאומיות קטסטרופליות"

רה"מ והשרים ביקרו בחריפות את הרשות וטענו כי היא אחראית לאובדן הרוב היהודי בנגב ובגליל • גלנט: "מוסדות התכנון פועלים משיקולים אנטי־ציוניים" • הרשות בתגובה: "מנועים מלהשיב ולהתנצח עם אמירות כאלו"

,עודכן
0השמעה
נתניהו בישיבת הממשלה. צילום: יוסי זליגר

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, יכנס מחר (שני) במשרד ראש הממשלה בפעם הראשונה את הצוות הבין־משרדי לגיבוש מפת אזורי העדיפות הלאומית לתחום השיכון. הדיון נערך בעקבות שני דיונים סוערים בממשלה, היום ובשבוע שעבר, שעסקו באובדן הרוב היהודי בגליל ובנגב.

ל"ישראל היום" נודע כי בישיבת הממשלה שנערכה היום, תקפו ראש הממשלה ורבים מהשרים את רשות מקרקעי ישראל והטילו עליה את האחריות למדיניות, שנתניהו הגדיר "קטסטרופלית" ו"מטורפת".

שר הביטחון יואב גלנט היה בוטה יותר ואמר כי "מוסדות התכנון פועלים משיקולים אנטי־ציוניים. רמ"י מספסרים בקרקע בלי שיקול ציוני".

מקרקעי ישראל. לקראת שינוי?,צילום: אורן בן חקון

הסערה התפתחה בעקבות הצעת שר הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, להגדיר את הציונות כערך מנחה במדיניות הממשלות, הצעה שהייעוץ המשפטי הסתייג ממנה.

השר עמיחי שיקלי אמר כי "הגליל והנגב במצב של גווייה. בתחילת העשור שעבר היו 500 ילדים יהודים בגני הילדים במועצה האזורית משגב. היום יש 200. זה מצב חירום".

שיקלי ושרים נוספים ציינו כי "לא מתקבל על הדעת שתושב ערבי שמתגייס למג"ב מקבל 90 אחוז הנחה על הקרקע, ואילו שכן יהודי שלו, שגם הוא מגויס למג"ב, לא מקבל שום הנחה. הבעיה היא במנהל התכנון".

יישוב בצפון. פערים בין יהודים לערבים?,צילום: אייל מרגולין/ג'יני

גם רה"מ נתניהו היה נסער מתמונת המצב. "אלה נתונים מטורפים עם השלכות לאומיות קטסטרופליות. אני לא מוכן לסבול זאת. לא הגיוני שקרקע תימכר ב־100 אלף ביישוב ערבי, ובמיליון שקלים ביישוב יהודי צמוד".

"חסם כלכלי ונדל"ני"

בהמשך לכך, נתניהו הטיח ביקורת חריפה ברשות מקרקעי ישראל. בפנייה לשר השיכון גולדקנופף, שאחראי לרמ"י, אמר: "הרבה לפני שנכנסת להיות שר השיכון היתה לי ביקורת איומה על רמ"י. הם מחזיקים ב־90 אחוזים מהקרקע ומהווים חסם כלכלי וחסם נדל"ני. כרגע הממשלה לא קובעת את המדיניות (אלא רמ"י, א"כ). אנחנו נשנה את זה. אני לא רוצה לקבוע איתם ישיבה אלא להנחות מדיניות. הדיון הוא איך אני מוציא את הסמכות מרמ"י כדי להפסיק את הטירוף".

גם בשבוע שעבר, בדיון שעסק באזורי העדיפות הלאומית, מתחו רבים בממשלה ביקורת חריפה על מוסדות התכנון והאשימו אותם באובדן האחיזה של המדינה בגליל ובנגב. נתניהו אמר בדיון הקודם כי מדובר ב"נושא לאומי שראש הממשלה צריך לנהל, בעל היבטים לאומיים, וזו אחת ההחלטות החשובות שהממשלה הזו העבירה, אם לא החשובה ביותר".

רמ״י מסרה בתגובה: "הרשות כפופה למרות הממשלה ומיישמת את מדיניותה והחלטותיה של מועצת מקרקעי ישראל.רמ״י היא רשות ממלכתית ומנועה מלהשיב ולהתנצח עם אמירות כאלו. רמ״י בוחנת מעת לעת את מדיניות השיווק כדי להתאים את עצמה למציאות המשתנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר