תחת מתקפה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

כלכלן בכיר בפורום קהלת בבדיקת עובדות לבצלאל סמוטריץ'

שר האוצר תהה בראיון ל"ישראל היום": "למה לתקצב סטודנט בבצלאל ולא אברך?" • רבים במערכת הפוליטית וברשתות זעמו על ההשוואה • כלכלן פורום קהלן, ניסן אברהם, הגדיל לעשות ועימת את יו"ר הציונות הדתית עם נתונים אותם הביא אברהם בעמוד הטוויטר הפופולארי אותו הוא מפעיל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השווה בראיון ב"ישראל היום" בין תקצוב סטודנטים לתקצוב אברכים, מה שהביא לזעמם של רבים, בהם גם הכלכלן הבכיר בפורום קהלת ניסן אברהם. בעמוד הטוויטר אותו מפעיל אברהם הנקרא בשם "מדברים כלכלה", עימת כלכן הפורום את שר האוצר עם הנתונים.

מתוך "מדברים כלכלה"

1. סטודנט בבצלאל ילמד שלוש שנים בלבד ויצא לשוק העבודה. מעט מבוגרי מדעי הרוח ממשיכים לדוקטורט (1% בלבד). האם המפלגות החרדיות יסכימו שרק 1% מהגברים החרדים ימשיכו ללימודים ממושכים? לא. מדוע? כי המטרה היא למקסם את כמות האברכים שילמדו לכל אורך חייהם - ולכן לא יעבדו.

תערוכה באקדמיה לאומנות ועיצוב בבצלאל, צילום: קונטקט

2. הפרמיה הכספית במדעי הרוח היא חיובית - סביב 3%-4% (ממש לא גבוה, אך לא אפסי). הפרמיה בכולל היא אפסית (או שלילית) כי אין כלל רכישת כלים מתאימים לשוק העבודה. האיתות למעסיקים משמש לרוב לרעתם – מצביע לרוב על עובדים עם כישורי עבודה נמוכים.

3. שיעור התעסוקה של בוגרי מדעי הרוח עומד על 80% ושכרם הממוצע דומה לשכר הממוצע במשק. שיעור התעסוקה של אברכים עומד על 30%. דפוסי הילודה והתעסוקה של אברכים מובילים את רובם להיות תלויים במשלמי־המיסים לאורך תקופת חייהם, בעוד שהתמיכה הציבורית בבוגרי מדעי הרוח לאורך חייהם נמוכה.

דפוסי הילודה והתעסוקה של אברכים מובילים את רובם להיות תלויים במשלמי־המיסים לאורך תקופת חייהם. תלמידים בישיבת פונוביץ', צילום: נתי שוחט

בסיום דבריו כתב אברהם: "תראו, יש חוסר יעילות בסבסוד האקדמיה. זה לא מודל מושלם. וודאי שיש תחומים שאינם בהכרח משפרים את שכרם של הסטודנטים (או משפרים בצורה קלה). אך ההשוואה הזו מקוממת. פופוליזם טהור. אם היינו מחליפים את מודל הסבסוד לאברכים במודל הסבסוד למדעי הרוח מצבנו הכלכלי היה משתפר פלאים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...