הגיעה העת לשקף לציבור על מה הוא משלם עמלות ביטוח | דעה

הכיס שלנו הוא זה שמממן את סוכני הביטוח • בכל יום שבו הדיון בנושא שקיפות העמלות נדחה, המאמץ להפחתת יוקר המחיה נפגע

אילוסטרציה, צילום: GettyImages

כולנו זוכרים בדיוק מתי שילמנו בפעם האחרונה לשליח פיצה או לטכנאי מזגנים, אבל משום מה, למרות העובדה שסוכן הביטוח שלנו מלווה אותנו כבר שנים, כנראה רובנו לא נצליח להיזכר מתי בפעם האחרונה (או הראשונה...) שלחנו יד לכיס, הוצאנו משם את הארנק ושילמנו לסוכן הביטוח.

אל דאגה, לא מדובר בבלקאאוט קולקטיבי, אלא בעובדה הפשוטה שרובנו לא משלמים לסוכני ביטוח. לא באופן ישיר, לפחות. במקום לגבות את שכרם מהצרכנים, סוכני הביטוח מתפרנסים מהעמלות הנאות שהם מקבלים מגוף מוסדי (בדרך כלל חברת הביטוח או בית ההשקעות), שאת שירותיו הם שיווקו. כמה נאות העמלות? 9.5 מיליארד שקלים נכון לשנת 2021 לפי דו"ח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המהווים כ־11.4 מיליארד שקלים במונחי 2023. סכום, שבדומה לשאר ההוצאות של חברה מסחרית, מגולגל ברובו הגדול אל הצרכנים באמצעות גביית דמי ניהול על החסכונות שלנו.

מה נאות העמלות? 9.5 מיליארד שקלים נכון לשנת 2021. כסף, אילוסטרציה, צילום: רויטרס

נו, מילא, אתם בטח אומרים, על שירות טוב שווה לשלם. אבל האם לא מגיע לנו לדעת כמה אנחנו משלמים עבור שירות זה? היום אנחנו ממש לא יודעים, וחוסר השקיפות הנוכחי לגבי גובה העמלה המשולמת לסוכן הביטוח מוביל באופן כמעט בלתי נמנע לניגוד אינטרסים בין הסוכנים לבין החוסכים - אם בהטיה לחברה ואם הטיה למוצר ו/או בהטיה לפעולה.

חברת ביטוח (או גוף מוסדי אחר) שתשלם לסוכנים את העמלות הגבוהות, באופן אוטומטי תהפוך אטרקטיבית יותר בעיני הסוכנים, שחלקם ישמחו להמליץ עליה, גם אם חברה אחרת מתאימה יותר לצרכים של החוסך. כך גם לגבי מוצרי ביטוח שונים בתוך אותה חברה - הסוכן עשוי לנטות לשווק את אלו שעבורם הוא מקבל את העמלה הגבוהה ביותר, ולאו דווקא את המתאימים ביותר.

אם לא די בכך, גם במצבים שבהם החברה והמוצר שמציעים לסוכן את העמלה הגבוהה ביותר הם גם החברה והמוצר המתאימים ביותר עבור הלקוח, עדיין נשארת בעיית ההטיה של הסוכן לפעולה. אם ללקוח שמגיע להתייעץ איתו כבר יש את המוצר המדובר, עדיין ייתכן שהסוכן ימליץ לחוסך לעבור למוצר ולחברה אחרים, שכן הוא מקבל עמלה נוספת, שמנה במיוחד, על עצם העברת יתרת החיסכון של הלקוח לחברה אחרת.

הדיון בוועדת הכספים,, שהיה אמור להתקיים ב־20.4.2023, בוטל. ועדת הכספים, צילום: אורן בן חקון

הצעת חוק 1612 ניסתה להתמודד עם הבעיה הזו באמצעות שני תיקונים עיקריים: קביעת עמלה אחידה בעבור כל קבוצת מוצרים שיוגדרו כמוצרים תחליפיים, מה שיצמצם את ההטיה של הסוכן למוצרים ולחברות מסוימות, והטלת חובה על הסוכנים ועל הגופים המוסדיים לשקף ללקוח את העמלה המשולמת לסוכן - אנחנו גם ככה אלו שמשלמים על זה בסוף, אז שלפחות נדע על מה אנחנו משלמים.

זוהי הצעת חוק טובה, שגם אם אינה פותרת את הבעיה לחלוטין היא בהחלט מצמצמת אותה, אבל הצעת החוק אפילו לא עלתה לדיון. הדיון בוועדת הכספים על החלק הרלוונטי בהצעת חוק, שהיה אמור להתקיים ב־20.4.2023, בוטל ברגע האחרון, ובשלב זה לא ברור אם ומתי הנושא יעלה לדיון. למי היה אינטרס לבטל את הדיון, והאם האינטרס הזה זהה לאינטרס שלנו, אזרחי ישראל, שנאבקים בכל יום ביוקר המחיה המאמיר? תחליטו אתם.

ד"ר מיכאל שראל הוא ראש פורום קהלת לכלכלה, ואריאל פייגלין הוא עיתונאי וכלכלן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר