משחקי התקציב: הזינוק במחיר החלב המפוקח עלול להצית גל של עליות מחירים במשק

הבוקריעלו מחירי מוצרי החלב המפוקחיםבשיעור משמעותי של 9 אחוזים. החשש הוא כי העלייה תגרור התייקרות של כלל מוצרי החלב ותצית גל של עליות מחירים במשק. כבר עתה ניתן לראות שרשתות המזון החלו בהעלאות המחירים של "אחרי החגים". גם המאפיות הגדולות ביקשו להעלות את מחירי הלחם המפוקח.

עם זאת, מחיר הדלק, הנחשב אחד מ"מחוללי האינפלציה", לא יעלה במאי ויעמוד החל מהיום על מחיר של 6.81 שקלים לליטר בשירות עצמי.

בה בעת, הממשלה תיאלץ להתמודד עם ירידה בהכנסות המדינה ממסים. יחד עם התיאבון הגדל של השותפות הקואליציוניות, שדורשות עוד תוספות תקציביות, הירידה תכביד על העמידה בתחזית יעד הגירעון השמרנית.

חשש מההודעה הצפויה של חברת הדירוג

גם ההודעה הצפויה של סוכנות דירוג האשראי S&P על ישראל בהמשך החודש תוסיף לכאב הראש של מקבלי ההחלטות. ברקע יעמדו עדיין הרפורמה המשפטית והוויכוח הציבורי הסוער. לא מן הנמנע שהמשך ההתקדמות בחקיקת הרפורמה המשפטית ללא הסכמה רחבה, יוביל את חברת דירוג האשראי מהגדולות בעולם להוריד את תחזית הדירוג, ואולי אף מעבר לכך.

בממשלה משדרים אופטימיות ומוכנות למלאכה. בישיבת הממשלה אמר אתמול רה"מ בנימין נתניהו: "לאחר שאישרנו את התקציב בממשלה, נאשר את התקציב בכנסת... אנחנו נביא יציבות כלכלית ונרחיב את התחרות".

החלטת סוכנות דירוג האשראי S&P צריכה להדאיג את הממשלה לא פחות מהודעת מודי'ס, שהורידה את תחזית הדירוג מחיובית ליציבה. לעומת זאת, במקרה של S&P ישראל מראש מדורגת גבוה יותר, ולכן יש חשש שהאופק היציב של ישראל ירד לשלילי. דירוג האשראי של ישראל ב־S&P הוא AA מינוס - רמה שבה הוא נמצא מאז 2018.

בינואר, בכיר בחברה העביר מסר מתריע בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס: "אם השינויים שהוכרזו במערכת המשפט יקבעו מגמה של היחלשות ההסדרים המוסדיים והאיזונים הקיימים של ישראל, זה עלול להציב בעתיד סיכוני צד לדירוג".

למרות העלייה במחירי החלב ומוצריו, נראה שלפחות בגזרה הזאת בינתיים צפיה רגיעה מסוימת. תחזית מדד המחירים לצרכן לאפריל עומדת כיום על עלייה של 0.4 אחוזים, שעשויה למתן את קצב האינפלציה השנתי מ־5 אחוזים בחודש הקודם ל־4.6 אחוזים. עם זאת, אלמלא העלייה במחירי מוצרי החלב, שמוסיפה כמעט עשירית האחוז לעליית המדד, האינפלציה הייתה יורדת מהר יותר.

המשך הקרע עשוי להגביר את המיתון

ככל שהצמיחה במשק תהיה נמוכה יותר, הדבר יקשה על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי להיאבק באינפלציה. כרגע אין תחזית לנתוני הצמיחה לרבעון הראשון.

"המשך הקרע בעם וחוסר יכולת להגיע להסכמות על הרפורמה צפויים להוביל להמשך היחלשות השקל, ולהגביר את הסבירות למיתון קשה יותר מאשר בארה"ב," מסביר אסטרטג השווקים הראשי של בנק הפועלים, מודי שפריר, באשר לצמיחה העתידית. "בתרחיש שבו מגיעים להבנות, שער השקל צפוי להתחזק, במהלך שיוביל לירידה רוחבית בציפיות האינפלציה".

המשק הפגין ביצועים מרשימים בשנה שעברה וצמח בקצב של 6.3 אחוזים. אם אכן תירשם צמיחה שלילית בהמשך, הדבר לא יהיה קשור רק לרפורמה - הריבית הגבוהה גרמה לקיפאון בשוק הנדל"ן ובהייטק, ולירידה בצריכה.

לפי הדיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאתמול, נרשמה ירידה של 0.5 אחוזים בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי ברבעון הראשון של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

ההערכה היא שהאינפלציה הגבוהה תאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית במשק שוב, הפעם ב־0.25 אחוזים, לרמה של 4.75 אחוזים. עם זאת, מוקדם לקבוע מה יעשה בנק ישראל. נראה שהירידה החדה בהכנסות ממסים תקשה על עמידה ביעד הגירעון שנקבע.

כך האוצר יאלץ לעדכן את יעד הגירעון שנקבע בתקציב לשנה הקרובה - 0.9 אחוזים. לפי מומחים, הרבעון הראשון היה מייצג, ולא סביר שברבעון השני המגמה בהייטק או בשוק הנדל"ן תתהפך וההכנסות ממסים יגדלו דרמטית בחזרה.

באוצר לא משדרים לחץ

בינתיים באוצר לא משדרים לחץ ואומרים כי גם אם יצטרכו להגדיל את תחזית יעד הגירעון, הוא יהיה בטווח המגבלה המותרת בחוק הגירעון לשנת 2023 - 2.25 אחוזים. אישור התקציב בכנסת קריטי לא רק ליציבות הממשלה, אלא גם להרחבת פעילות המשרדים.

כך, למשל, נראה שלא נעשו מאמצים משמעותיים על ידי משרדי האוצר והחקלאות למניעת התייקרות מוצרי החלב המפוקחים. התקציב לשנת 2023 עדיין לא אושר, ולכן המשרדים מתנהלים לפי המסגרת הקיימת, שנמוכה משמעותית ממה שיש בתקציב.

אחד הפתרונות למניעת התייקרות מוצרי החלב הוא סבסודם, אך בכיר באוצר אומר שבמשרד מתנגדים לכך, כי "זו לא הדרך לטפל ביוקר המחיה". באשר לתמיכה ישירה בחקלאים, הגורם הסביר שלשם כך צריך קודם תקציב.

בהכנת הידיעה השתתפה היאלי יעקבי־הנדלסמן