"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מודי'ס באזהרה חריגה לישראל: הרפורמה המשפטית עלולה להביא להפחתת דירוג האשראי
חברת דירוג האשראי הבינלאומית, אחת משלוש הגדולות בעולם, כתבה: "בטווח הארוך יותר, שינויים במערכת המשפט עלולים לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה הכלכלי החזק של ישראל ולהעלות את סיכונים הגיאופוליטיים"
עליית מחירים נוספת | צילום: GettyImages

מודי'ס באזהרה חריגה לישראל: הרפורמה המשפטית עלולה להביא להפחתת דירוג האשראי

חברת דירוג האשראי הבינלאומית, אחת משלוש הגדולות בעולם, כתבה: "בטווח הארוך יותר, שינויים במערכת המשפט עלולים לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה הכלכלי החזק של ישראל ולהעלות את סיכונים הגיאופוליטיים"

סוניה גורודיסקי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"הרפורמות המוצעות עלולות להחליש את המוסדות ולהשפיע לרעה על פרופיל האשראי של המדינה".חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודיס, אחת משלוש הגדולות בעולם, הוציאה הערב (שלישי) אזהרה בנוגע להשלכות הכלכליות שלהרפורמה המשפטית. מודיס לא הורידה את הדירוג וגם לא שינתה את תחזית הדירוג.

"בטווח הארוך יותר, שינויים במערכת המשפט עלולים לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה הכלכלי החזק של ישראל ולהעלות את סיכונים הגיאופוליטיים", נכתב.

מחאת ההייטקיסטים, צילום: מחאת ההייטקיסטים

"איננו צופים כי לרפורמות תהיה השפעה כלכלית מהותית בטווח הקצר. עם זאת, תנודתיות המטבע, אשר התגברה מאז חשיפת הרפורמות, עלולה להאט את הירידה הצפויה בלחצים האינפלציוניים. אי ודאות כלכלית גדולה יותר יכולה גם לעכב החלטות השקעה. יתרה מכך, אם הרפורמה תחליש באופן ניכר את האטרקטיביות של ישראל כיעד השקעה, הדבר עלול להכביד על פוטנציאל הצמיחה של המדינה, ובסופו של דבר גם לשנות את השקפתנו על החוזק הכלכלי של של המדינה.

"מגזר ההייטק הפך למנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה, המהווה 49% מסך היצוא ומייצר סביבות 15% מהתמ"ג בשנת 2022. הוא גם מקור להשקעות זרות ישירות, כאשר השקעות הון סיכון שזורמות עמדו על כ-15.5 מיליארד דולר ב-2022".

מחאת ההייטקיסטים ברחוב קפלן, 31 בינואר 2023 (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

לדבריהם, "מגזר ההייטק גם תורם מרכזי לתקציב הממשלה: רבע מסך מס ההכנסה משולמים על פי ההערכות על ידי עובדים של חברות הייטק, המייצגות 10% מהעובדים. כמה חברות במגזר כבר הודיעו על כוונתן לצמצם השקעה או משיכת כספים מישראל. בעוד שההודעות הללו כנראה סמליות בשלב זה, קיים סיכון לכך חברות ישראליות חדשות יבחרו להתמקם במקום אחר ולא בישראל".

עוד נכתב: "להערכתנו, הרפורמות השיפוטיות המוצעות מסתכנות בהחלשת המוסדות והממשל של ישראל, אם ייושמו במלואם. הממשלה טוענת כי הרפורמה תחזיר את מאזן הכוחות בין זרועות השלטון השונות וכי בית המשפט העליון חורג לפעמים מסמכותו. למשל, התומכים בביטול עילת הסבירות טוענים כי האחרונה תרמה להרחקת לכת שיפוטית וכי יועצים משפטיים של שרים ממונים על ידי פוליטיקאים בדמוקרטיות רבות אחרות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...