כל מה שצריך לדעת על הרפורמה המשפטית: הלו"ז המלא והשינויים שבדרך

בצל המחאות, הביקורת וקריאת נשיא המדינה יצחק הרצוג להידברות, הרפורמה המשפטית כפי שהציגו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן יוצאת היום (שני) לדרך. מה המצב כיום ומה צפוי להשתנות? עשינו לכם סדר.  

שינוי הוועדה לבחירת שופטים

החלק הראשון של הרפורמה המשפטית שיעלה היום להצבעה לקריאה ראשונה עוסק בשינוי הוועדה לבחירת שופטים וקביעה שבג"ץ לא יכול לפסול או לדון בחוקי יסוד של הכנסת.

המצב כיום: הוועדה למינוי שופטים מונה תשעה נציגים, שלושה שופטי עליון לרבות הנשיאה, שר משפטים שהוא יו"ר הוועדה, שר נוסף מהממשלה, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושני ח"כים שיבחרו בכנסת בבחירה חשאית (בדרך כלל אחד מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה).

כדי למנות שופטי עליון במצב כיום צריך רוב של שבעה חברים מתוך הוועדה. כלומר, שר המשפטים ונציגי הקואליציה חייבים להגיע להסכמה עם השופטים ונציגי הלשכה או האופוזיציה כדי למנות שופטי עליון. לשאר הערכאות מספיק רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה.

מה משנים? לפי החוק של ח"כ שמחה רוטמן, הוועדה תמשיך למנות תשעה חברים, היא תכלול - שלושה שרים, שלושה שופטים - נשיאת העליון ושני שופטים נוספים שיבחרו על ידי הנשיא ושר המשפטים בהסכמה. וכן שלושה חברי כנסת - יו"ר ועדת החוקה, ושני ח"כים נוספים אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה.

לפי החוק של רוטמן, יש רוב אוטומטי של חברי קואליציה בוועדה ויבוטל הרוב של שבעה חברים מתוך תשעה כדי למנות שופטי עליון כך שהפוליטיקאים יוכלו למנות שופטי עליון ללא הצורך להגיע להסכמה עם השופטים.

בתוך כך, שופטי העליון יעברו שימוע פומבי לפני בחירתם בוועדת החוקה.

התומכים: בשל הצורך להגיע להבנות עם השופטים בוועדה, בג"ץ ניסה לאורך השנים לשבט את עצמו ומינה שופטים שברובם דומים להשקפת עולם אקטיביסטית, שמתערבת בהחלטות הכנסת ומונעת מרצון העם להתממש כי בסוף השופטים קובעים. הוועדה התקשתה לגוון את בית המשפט ולא מונו שופטים מזרחיים וימניים שמרנים.

המתנגדים: הקואליציה תאפשר רוב מוחלט לפוליטיקאים לקבוע מי יהיו השופטים ותהיה פוליטיזציה של הוועדה. המינוי יהפוך לדילים פוליטיים של מקורבים ולא מינויים מקצועיים. עוד טוענים - מי שלא יהיה מזוהה עם השלטון יפסיד בדיונים כי השופטים יהיו מטעם. חשש שהשופטים שימונו על ידי הממשלה ישפיעו על משפט נתניהו לטובתו האישית של רה"מ.

בג"ץ לא יוכל לפסול או להעביר ביקורת  על חוקי יסוד

בנוסף, בתיקון החוק הראשון של הרפורמה שיעלה להצבעה היום יקבע שבג"ץ לא יוכל לפסול או להעביר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד של הכנסת.

המצב כיום: אין הגדרה ברורה בחוק לסמכויות של בג"ץ לדון בחוקי יסוד. השופט אהרון ברק קבע כי חוקי יסוד הם מעין חוקה והם במעמד יותר גבוה מחוקים רגילים כך שמתוקף חוקי היסוד ניתן לבית המשפט סמכות לפסול חוקים רגילים. עם השנים, בג"ץ החל לדון בחוקי יסוד כמו שעשה בחוק הלאום, התיקון לחוק יסוד הממשלה של ממשלת חילופים, תיקון לחוק יסוד הממשלה בעניין דרעי ועוד.

מה משנים? הרפורמה תקבע כאמור שבג"ץ לא יוכל לפסול או לדון בחוקי יסוד.

מה צפוי בהמשך?

הסדרת הסמכות של בג"ץ לפסול חוקים רגילים ברוב של 15 שופטים מתוך הרכב מלא שמונה 15 שופטים.

המצב כיום: כאמור, אהרון ברק קבע כי בג"ץ יכול לפסול חוקים רגילים של הכנסת שסותרים חוקי יסוד או זכויות שקבועות בחוקי יסוד. הכנסת מעולם לא הסדירה את הסמכות הזו של בית המשפט בחקיקה.

מה משנים? כעת הרפורמה מעגנת בחקיקה כי בגץ יוכל לפסול חוקים רגילים אך רק ברוב של 15 שופטים מתוך הרכב מלא שמונה 15 שופטים. כלומר - פסילת חוקים רגילים תעשה רק פה אחד.

כמו כן, השבוע עשויה להתקדם גם היוזמה של הרפורמה לפסקת התגברות ברוב של 61. פסקת התגברות מאפשרת לכנסת לעקוף החלטה של בגץ לפסול חוק רגיל בהצבעה של רוב של 61 חכים כך שלמרות פסילתו של החוק על ידי בגץ הוא עדיין יחול.

המצב כיום: הכנסת לא יכולה להתגבר על החלטה של בגץ לפסול חוק. רק לחוקק חוק אחר שיעקוף את המכשול.

מה משנים? לקבוע שהכנסת יכולה לעקוף את החלטת בגץ שפוסל חוק ולאשר אותו מחדש בהצבעה בכנסת ברוב של 61 ח"כים.

המתנגדים: הרפורמה מקשיחה את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים ומצד שני עושה פסקת התגברות ברוב של כל קואליציה שהוא 61 ח"כים. המשמעות: לא יהיה מי שירסן את הכנסת לחוקק מה שהיא רוצה ולפגוע במיעוטים.

התומכים: בית המשפט לקח לעצמו סמכויות רחבות עם השנים להתערב בהחלטות הכנסת ובחקיקה ולפסול חוקים שלא תואמים את האג'נדה שלו. הריבון צריך להיות הכנסת שהם נבחרי העם ולא השופטים שהם לא נבחרי ציבור. לכן צריך לאפשר לכנסת לחוקק ושהם יהיו המילה האחרונה.

שינוי עילת הסבירות

המצב כיום היא שעילת הסבירות משמשת ככלי לביקורת שיפוטית של בית המשפט על החלטות מנהליות של הממשלה ולא על חוקים. בעזרת עילת הסבירות, בית המשפט פסל מינויים של שרים בממשלה ועוד.

מה משנים? הרפורמה לפי הנוסח של רוטמן קובעת כי עילת הסבירות על החלטות של נבחרי ציבור תבוטל והיא תחול רק על דרג לא נבחר כמו החלטות של פקידים וכו'. לפי הרפורמה, השופטים לא יוכלו להתערב במינויים והחלטות של נבחרי ציבור כמו הממשלה ושריה בטענה לחוסר סבירות.

המתנגדים: החלשת כוח של בית המשפט להגן על מינויים מושחתים של הממשלה וכן צמצום משמעותי של כלי שיעשה ביקורת שיפוטית לממשלה. חיזוק הממשלה בלי הגבלה ופגיעה באיזון בין הרשויות.

התומכים: סבירות הוא מושג מכובס לתפיסת עולמו של השופט. לא יכול להיות שהשופט יפסול החלטות של נבחרי ציבור בטענה לחוסר סבירות בעדו רוב העם שבחר את הכנסת והממשלה טוענים שהמהלך סביר. אסור שבית המשפט יכניס אץ ערכיו להחלטות של נבחרי ציבור בטענה לסבירות שהוא מושג ערטיאלי שמתפרש שונה בין אדם לאדם.

חוות היועמ"ש - ייעוץ בלבד

חלק נוסף של הרפורמה שצפוי להגיע בהמשך. הוא קביעה שחוות דעת של היועמ"שית לממשלה ושל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה היא רק מייעצת ולא מחייבת, כל עוד השר לא עושה עבירה פלילית כמובן.

מה המצב כיום? הרבה פעמים הייעוץ המשפטי מתנגד לחקיקה מסוימת או למהלך מסוים של הממשלה ועל פי רוב התקבע שמניעה משפטית מונעת מהלך.

המתנגדים: ביטול של שומרי הסף, נבחרי הציבור והממשלה תוכל לעשות ככל העולה על רוחה והיא תהיה מעל החוק.

התומכים: יועץ משפטי תפקידו כשמו - לייעץ, לא להחליט. עם השנים נוצר מצב ששר לא יכול לקדם את מדיניותו כי זה לא מתאים לעמדת היועץ המשפטי. היועץ המשפטי צריך למצוא דרכים כדי לסייע לשר לממש את מדיניותו לפי החוק. אם המהלך של הממשלה או השר לא מהווה עבירה על החוק, עמדת היועץ צריכה להיות מייעצת ולא מחייבת.

המרכיבים הללו הם רק השלב הראשון של הרפורמה אותה הציג שר המשפטים לוין. בהמשך, לטענת לוין ורוטמן, יהיו שלבים נוספים.