"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכירים בענף הבנקאות: "האזהרות נגד הרפורמה - הפצת שקרים"

בשיחה עם "ישראל היום" מבקרים הבכירים את עמיתיהם לענף שהזהירו מפני הרפורמה המשפטית • "במערכת שוררת אווירה של טרור. אנשים מפחדים לדבר"

,עודכן
0השמעה
כיסי התנגדות עמוקים. מחאה נגד הרפורמה המשפטית

בכירים בענף הבנקאות בישראל קוראים לעמיתיהם לחדול מעירוב בין עסקים לפוליטיקה, ולהרגיע את השוק הפיננסי בישראל. לדבריהם, האמירות של חלק ממנכ"לי הבנקים והכלכלנים, שלפיהן הרפורמה המשפטית תפגע במשק, "הן אמירות פוליטיות שאין להן הצדקה מקצועית, אך הופכות לנבואות שמגשימות את עצמן".

"האמירות נגד הרפורמה פוליטיות". ליון ונתניהו,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אחד הבכירים בענף אומר ל"ישראל היום": "לא היה אף אירוע ריאלי בתחילת הדרך של העברת כספים. לא עבר שום חוק שקשור לסעיפי הרפורמה. אבל אנשי עסקים בכירים, בכלל זה בענף הבנקאות, כבר הוציאו אמירות שלפיהן יש פגיעה בכלכלה והוצאת כספים, וזה מה שהתחיל את הגל. אנשים תמימים אומרים 'שמענו מנכ"לים אומרים שיש בעיה. אז אנחנו רוצים לפתוח חשבון בחו"ל'. זו היתה נבואה שהגשימה את עצמה, כפי שקורה בכלכלה, אף שלא היה לה שום צידוק. הם אמרו דברים לא אחראיים, לא מקצועיים ושאינם אמת. העניין הוא פוליטי. הם מתנהגים באופן לא ממלכתי".

"חציית קווים"

בשיחה עם "ישראל היום" הוסיף אותו בכיר, הממלא תפקיד מרכזי באחד הבנקים הגדולים: "במערכת שוררת אווירה של טרור. אנשים מפחדים לדבר. אפילו מי שחושב שעירוב בין עסקים לפוליטיקה אינו מקצועי לא מעז לדבר, משום שמצביעים על אנשים ומסמנים אותם". הבכיר ציין את מנכ"ל בנק דיסקונט, אורי לוין, שהשתתף בגלוי בהפגנה נגד הרפורמה, כמי שהתחיל את הגל במערכת הבנקאית. "יש פה חציית קווים של עירוב בין פוליטיקה לעסקים, באופן שלא נראה כמותו".

עוד ציין הבכיר כי יתכן שיש קשר בין החוק להגבלת שכר מנכ"לי הבנקים, שאושר ב־2016, לבין חציית הקווים הפוליטית של המנכ"לים. "האם ייתכן שמנכ"ל של חברה ציבורית גדולה יפעל במכוון כדי להפיל את מניית החברה שבראשה הוא עומד? נוכחנו לדעת כי מנכ"לי בנקים לא מהססים לבצע פעולות שיש להן השלכות על מניית החברה. החוק גרם למנכ"לים לא לקבל אחריות. אין להם תמריץ להביא ערך לבעלי המניות. המנכ"ל יכול להתבטא פוליטית באופן שמפיל את המניה של החברה שלו".

"חסר תקדים"

בכיר נוסף בענף הבנקאות סיכם: "BDS קטן עליהם. הם הפיצו שקרים. אני יודע את האמת, ויודע בידיעה ברורה שבתחילת הדרך לא היתה שום העברת כספים. גררו את המערכת הכלכלית לפוליטיקה באופן חסר תקדים". על הטענות נגד דיסקונט אמרו בבנק: ״מדובר בטענות שקריות שאין להן אחיזה במציאות״.

יכנס ישיבה מיוחדת. אמיר ירון,צילום: אורן בן חקון

בתוך כך, נגיד בנק ישראל אמיר ירון, המכהן גם כיו"ר הוועדה ליציבות פיננסית, כינס את הוועדה לדיון חריג. מדובר בדיון שתוכנו סודי, וייתכן שהוא קשור למשיכת פיקדונות לחו"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר