סיבה לדאגה: המשקיעים הזרים חרדים מרפורמת לוין - ואנחנו נשלם בסוף

המשקיעים הזרים התרגלו לקבל מישראל מדיניות כלכלית עקבית, יחד עם סביבה משפטית רגולטורית נוחה. חוסר הוודאות והקרבות הפנימיים בין מערכות השלטון עלולים להרחיק אותם, ולהוביל לעלייה של 0.5%-0.25% בפרמיית הסיכון. עלייה כזו תשפיע על כל משקי הבית בישראל, שיחוו עלייה של עוד 36 אלף שקלים במחירי המשכנתאות שלהם.

האם הרצון של הממשלה להעביר את הרפורמה יעלה לנו במזומן?

לא מעט מלל נשפך על מה יעשו מהלכי הממשלה האחרונים למצבה המאקרו־כלכלי של ישראל. אין שום משקיע סביר בעולם שחושב שישראל נמצאת בדרכה להיות טורקיה, הונגריה או אפילו פולין. אבל העובדה שאין סימן בשוקי ההון לחשש מפני תרחיש קיצוני - לא אומרת שאין ממה לחשוש בכלל.

המשקיעים התרגלו לקבל מישראל אספקה קבועה של הצלחות הייטק, שכפי הנראה כבר לא יקבלו בשנים הקרובות, ולצידה גם מדיניות כלכלית עקבית וסביבה משפטית רגולטורית שאולי נראית לנו, הישראלים, קשה - אבל למשקיעים זרים היא אחת מהטובות בעולם.

חוסר ודאות מסוכן

הקרבות המשפטיים עלולים להוביל להתייקרות המשכנתאות בעד 36 אלף שקלים. הקרבות המשפטיים עלולים להוביל לעלייה של 0.5%-0.25% בפרמיית הסיכון.

סכום המשכנתא הממוצעת בישראל של 2023 הוא כמעט מיליון שקלים, עם משך חיים ממוצע של 15 שנה. עלייה של 0.25%, גם אם תשפיע רק על מחצית מהמשכנתא, מסתכמת בעלות של 18 אלף שקלים, ו־0.5% כבר מביא את העלות הנוספת ל־36 אלף.

החיסכון לטווח ארוך של משפחה ממוצעת הוא קשה יותר לחישוב. ניתן להעריך שבני זוג בגילי 40-45 עם שכר ממוצע מחזיקים יחד בפנסיות ובחסכונות דומים, בשווי של כ־1.2 מיליון שקלים. כמחצית מהחיסכון הפנסיוני הוא באג"ח - ממשלתי או של חברות. כאן, משך החיים הממוצע של החוב מעט קצר יותר - עשר שנים עבור האג"ח הממשלתי, שבע שנים לאג"ח חברות. הערך של כולן יירד אם תעלה פרמיית הסיכון.

הממשלה נבחרה כדי למשול, ומשילות פירושה עשיית דברים - גם כאלה ששוק ההון לא בהכרח אוהב. אבל עשייה שמתעלמת מהמחירים כאילו אינם קיימים היא בדיוק מה שמדאיג את המשקיעים, זרים וישראלים כאחד.

הכותב הוא ראש ההתמחות באקטואריה, הקריה האקדמית אונו