"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
מיוחד

שבעים מהוצאות: "תהיה עליית מחירים נוספת בתחום המסעדות"

מטבחי הגיהינום: צונאמי ההתייקרויות בכל התחומים מחלחל כמובן לענף - ובקרוב גם לכיס של הסועדים • המסעדנים טוענים שאין להם ברירה: "רק הקטשופ התייקר לנו בחודש שעבר ב־18%"

, עודכן
0השמעה
, צילום: אנטולי מיכאלו

נפגעים בע"מ: יוקר המחיה - הכולל את העלאת מחירי המזון, הארנונה והחשמל - מחלחל ישירות לעסקים, ובהם כמובן ענף המסעדות והמזון. מי שפוקד את המסעדות, הכוללות גם את אוכל הרחוב, מרגיש היטב את העלאת המחירים ברשתות ובעסקים קטנים. כאמור, גם אוכל הרחוב הבסיסי כבר מזמן אינו זול, בעיקר כשמדובר בארוחה משפחתית.

פלאפל במרכז, צילום: לירון אלמוג

כך, למשל, ב"פלאפל הקוסם" בתל אביב מחיר מנה עומד על 25 שקלים, ב"בית הפול הירוק" שבביג באר שבע המחיר הוא 24 שקלים, וב"פסגת הפלאפל" בירושלים - 20 שקלים.

דוד חדד, הבעלים של "ביר גארדן" בשרונה בתל אביב ובהוד השרון, אומר ל"ישראל היום" כי "המחירים של חומרי הגלם לא מפסיקים לעלות, וזה כבר איבד שליטה. אנחנו העלינו מחירים באפריל, ומבחינת אחוזים זה השתנה - יש דברים שעלו ב־5% ויש שב־10%.

"יש להאטה השפעה"

"בכל רגע נתון אנחנו צריכים להעלות מחירים, אבל אנחנו כל הזמן מתלבטים בנושא כי אין לנו יכולת לעשות זאת ללא הרף. יש לנו קהל לקוחות, ואתה לא יכול לגלגל את זה הלאה עליו, בסוף הוא יצביע ברגליים. אני בתחרות גדולה. מחיר הצ'יפס עלה לנו, יש לי שני עסקים שאני קונה עבורם המון נקניקיות, ובשנה וחצי האחרונות מחיר הנקניקיות עלה ב־18%. ואני כבר לא מדבר על כוח האדם, שמתייקר ומתייקר בגלל מחסור בעובדים. כוח האדם הוא הבעיה הכי גדולה".

לשאלה אם יש ירידה במספר המבקרים בעקבות האינפלציה, עונה חדד: "יש לי עסקים באזורים שעדיין לא מרגישים את זה בהם, קרי בהוד השרון ובתל אביב. עם זאת, עדיין לא חזרנו למחזורים מלפני הקורונה. כנראה יש להאטה השפעה".

לשאלה אם הוא חושב שתהיה עלייה נוספת במחירי המנות במסעדות, משיב חדד: "לדעתי תהיה עליית מחירים בתחום המסעדות, בגלל כל העלאות המחירים. למשל, הקטשופ התייקר בחודש שעבר ב־18%. זה מוצר בסיסי במקומות האוכל ואף פעם לא גובים עליו כסף".

גורם נוסף בענף המסעדות אומר: "מחירי המזון עלו אצלנו ב־20% ואף ב־30%. אם הייתי קונה לחם וגבינה ב־10 שקלים, היום זה חצי לחם וחצי גבינה. הכסף נשחק, ואף אחד לא יודע מה יקרה. בגלל הכותרות מדברים רק על המשילות, על הביטחון ועל החינוך, אבל אף אחד לא שם לב שהכל פה מטורף. יש גבול לכמה שאפשר לקחת על פסטה או על שווארמה בפיתה.

"כל המשכורות עלו. כיום אין עובד אחד שעובד במטבח ב־40-35 שקלים לשעה - מתחילים ב־50 שקלים ברוטו. יש כאלה שעבדו בקורונה שמונה חודשים במשלוחים, חושבים שהם טבחים ומבקשים 60 שקלים. היום השכר, כולל שבתות, לעובד עולה על 15,000 שקלים, לעומת 12,000 שקלים עד לא מזמן, וזה מתבטא בעלויות רבות. כמו כן, הדגים התייקרו ב־25%, הבשר ב־20%, הקמחים ב־15% והגבינות ב־20%".

מאוד מוטרדים

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, אומר: "עליות המחירים במסעדות לא שיקפו את עליות המחירים בכל המשק. המסעדנים מנסים להתמודד עם עליות המחירים ולהישאר אטרקטיביים לקהל הלקוחות גם במחיר של פגיעה ברווחיות, והם מאוד מוטרדים מהיכולת של הלקוחות לבלות אצלנו בעסקים. לכן אנחנו מנסים להיות סולידיים ככל האפשר בהעלאות המחירים כדי לא לייצר מצב שבו הלקוחות לא יכולים להרשות לעצמם לבלות במסעדות. מדובר בעליות של 9%-3%.

שי ברמן,

"מסעדה היא כמו משק בית רגיל ורואים איך הכל עולה: שכר הדירה, עלויות התפעול, וכוח האדם, שעלה מאוד מאז הקורונה. זה מקשה עלינו מאוד להיות רווחיים. אנחנו מסתכלים קדימה ומקווים שעליות המחירים ייפסקו, אבל אם הן לא תיפסקנה אנחנו מבינים שאנחנו נהיה בבעיה, כי יש תקרת זכוכית לעליית המחירים. מגיע שלב שבו הלקוחות לא יכולים לעמוד בזה עוד".

לשאלה אם יש האטה לאחרונה ואם צפויות סגירות של עסקים, הוא עונה: "אנחנו מרגישים בשבועות האחרונים שיש סוג של האטה, אחרי בום מאוד גדול שהיה אחרי הקורונה. השבועות האחרונים היו קצת יותר רגועים. יכול להיות שזה קשור למונדיאל, אבל אנחנו רואים זאת גם במסעדות היקרות יותר, ולכן אנחנו חושבים שזה לא קשור רק למונדיאל, אלא מסיבות נוספות. כלומר, אנשים מתקשים יותר לצאת למסעדות.

המסעדות שחזרו לפעילות עזרו למשק לצמוח, צילום: לירון מלדובן

"היו כמה פשיטות רגל, כמו של 'עד העצם אקספרס' ו'רק בשר'. הענף הזה תמיד מתאפיין בסגירות. זה הענף הכי מסוכן במשק. אנחנו יודעים שיש רשתות נוספות שנמצאות בקשיים ומקווים שכמה שפחות יקרסו".

עדיין אוהבים לבלות

כאמור, יש כבר סימנים לכך שיוקר המחיה משפיע במידה מסוימת על הבילוי במסעדות. לדברי תמר ריפל, סמנכ"לית שיווק ותוכן באפליקציית "אונטופו", "אנשים עדיין אוהבים לצאת, לחוות חוויות קולינריות ולבזבז את הכסף שלהם על זה. עם זאת, אין ספק שאפשר למצוא כיום מסעדות שבעבר היה אתגר למצוא בהן מקום, בטח ובטח בסופי שבוע. ברור שככל שיוצאים מהמרכז כך מרגישים יותר את ההבדלים, עם ירידה בתפוסה ובהזמנות. בסופי שבוע המסעדות בתל אביב ובמרכז שומרות עדיין על חוזקן.

"יש את המסעדות הבולטות שבסוף השבוע יש אצלן 100% תפוסה ורשימת המתנה מלאה, ובאמצע השבוע הן מגיעות ל־80%-65% תפוסה. זאת בהשוואה למה שהיה לפני חודשים אחדים, אז באמצע השבוע היה מלא יותר. פעם אנשים היו יוצאים פעמיים או שלוש בשבוע, וכעת הם ירדו לפעם או פעמיים בגלל יוקר המחיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר